סרבנות אכילה: 3 מיתוסים שכל הורה לילד שלא אוהב לאכול חייב לנפץ (ומה האמת שכדאי מאוד להכיר)

//סרבנות אכילה: 3 מיתוסים שכל הורה לילד שלא אוהב לאכול חייב לנפץ (ומה האמת שכדאי מאוד להכיר)

סרבנות אכילה: 3 מיתוסים שכל הורה לילד שלא אוהב לאכול חייב לנפץ (ומה האמת שכדאי מאוד להכיר)

מזון הוא אחד הגורמים החשובים ביותר לגדילה תקינה של ילדים. העניין הוא, שיש ילדים שאוכל לא מעניין אותם, עד כדי כך שהוריהם טוענים ש "הילד לא אוכל דבר". אצל חלק מילדים אלה, חוסר העניין באוכל עלול לפגוע בעלייה תקינה במשקל ואף בצמיחה לגובה. מטבע הדברים, מנסים ההורים המודאגים לעשות כמיטב יכולתם כדי לגרום לילדים לאכול, אלא שלעתים קרובות הם מאמצים אסטרטגיות מוטעות, שלא רק שאינן מועילות, הן מחריפות את בעיית האכילה ומחמירות את המצב, כאשר עם הזמן הופכת האכלת הילדים לחוויה מתישה ולא נעימה, ואפילו לזירת מאבק מתסכלת. על 3 מיתוסים שבגללם הורים מודאגים רק מחמירים את בעיית האכילה של הילדים, ומה האמת שכדאי מאוד שתדעו כדי לעזור לילדיכם לאכול טוב יותר – במאמר שלפניכם. מוזמנים לקרוא, ליישם ולשתף.

כמו שיכולתם להבין, הורים רבים לילדים סרבני אכילה מנסים כל דרך לגרום לילדים להכניס משהו לפה… אבל מפספסים בגדול, אולי בגלל 3 מיתוסים שגויים.

עוד מעט נראה מה המיתוס המעכב ביותר, אבל תחילה – הנה המיתוס הראשון שאתם חייבים לנפץ:

מיתוס מספר 1: חייבים להציע לילדים אוכל לעיתים קרובות

המיתוס הראשון שתוקע הרבה מאוד הורים שמנסים לעודד את הילד לאכול יותר, הוא המחשבה שאם תציעו להם מזון לעיתים יותר קרובות – הם יאכלו יותר. נשמע לכם מוכר? זהו אחד המיתוסים הנפוצים ביותר שאני שומעת מהורים שמגיעים אלי לייעוץ ומספרים שהילד לא אוכל מספיק: ״תראי, הילד אוכל כל-כך מעט, שאנחנו חייבים להציע לו לאכול שוב כעבור זמן קצר״… ויש הרבה כאב בקול שלהם כי הם רוצים מאוד שהילד יאכל יותר, אבל זה פשוט לא קורה.

ומה האמת?

ככל שתציעו לילד מזון לעיתים קרובות יותר כך תסתמו לו יותר את התיאבון ובסופו של דבר תשיגו בדיוק את המטרה ההפוכה (בדיוק מאותה הסיבה שאכילה לעתים תכופות היא אחת השיטות היעילות להרזיה). אז מה כן?

  • דאגו לרווח של מינימום שעתיים-שלוש בין הזמנים שבהם אתם מציעים לילד לאכול, כדי לעזור לילדכם לפתח תחושת תיאבון.
  • אם יגיע לארוחה כשהוא מעט רעב, הוא ייהנה לאכול ויישאר לו זיכרון נעים של סיפוק הרעב.

לפעמים נדמה להורים שהילד לא יבקש לעולם אוכל מיוזמתו. אם תנסו את האסטרטגיה הזאת לאורך זמן – תגלו שזה בהחלט עשוי לקרות.

וזה עוד כלום לעומת המיתוס הבא.

מיתוס מספר 2: כדאי להעמיס הרבה אוכל בצלחת

הורים לילדים שממעטים לאכול מעמיסים פעמים רבות על הצלחת של הילד כמות אוכל גדולה, בתקווה שאולי הפעם "יקרה נס" והילד יאכל יותר. מכירים את הסיטואציה? זהו עוד מיתוס נפוץ שאני שומעת מהורים שמגיעים אלי לייעוץ, אלא שברוב המקרים זה לא באמת עוזר, וכשרוב האוכל נשאר בצלחת – ההורים נשארים מאוכזבים ומתוסכלים.

ומה האמת?
כמות גדולה מדי של אוכל בצלחת עושה בדיוק את ההיפך, ומרתיעה את הילד, שחושש שמא יכריחו אותו לאכול יותר מכפי שאולי מתחשק לו. אז מה כן?

  • שימו לב למראה הצלחת
    שאלו את עצמכם: האם כמות האוכל שהעמסתם עליה תואמת את הצרכים הפיזיים האמיתיים של הילד?
  • העדיפו להגיש לילדים צלחת קטנה, ערוכה בצורה אסתטית ולא עמוסה מדי – שלא תבהיל אותם ולא תעורר את התנגדותם. זכרו שתמיד תוכלו להציע לילדים תוספת.

שום מאמר שעוסק בניפוץ מיתוסים בנושא ילדים שלא אוכלים כמו שצריך לא יהיה שלם בלי המיתוס הבא, והוא הקשה והמעכב מכולם.

מיתוס מספר 3: תפקיד ההורים לדאוג שיאכלו "רק עוד כמה ביסים״

המיתוס השלישי של הורים המנסים להגדיל את כמויות האוכל שהילד מכניס לפה, היא המחשבה שככל שילחצו על הילד לאכול יותר – יצליחו להניע אותו לאכילה. הייתם בסרט הזה? כי גם זה הוא עוד מיתוס נפוץ שאני שומעת מהורים שמגיעים אלי לייעוץ, ולרוע המזל, הוא עושה את ההיפך הגמור, וגורם לילדים לאכול פחות.

ומה האמת?
גישת "רק עוד כמה ביסים ודי" מכניסה לאכילה שני מימדים לא רצויים ועלולה להחמיר את סרבנות האכילה. אז מה כן?

  • עזרו לילד ללמוד להיות מודע יותר לכמות האוכל המתאימה עבורו באמת על ידי כך שלא תתערבו בכמות המזון שהוא בוחר לאכול.
  • כבדו את תחושת השובע של הילד. כשאתם מפעילים על הילד לחץ לאכול – אתם מסתכנים בכניסה למעגל של מאבק סמכות, שעלול להסלים עוד ועוד ולגרום לפגיעה בשני הצדדים

ככל שתלחצו יותר על "רק עוד ביס… רק עוד כמה ביסים" – כך אתם עלולים לגרום לו לפגיעה גדולה יותר בתחושת הרעב והשובע הפנימית שלו.

בשורה התחתונה

הורים רבים שמנסים לשכנע את ילדיהם לאכול יותר, פועלים על סמך מיתוסים שגויים שרק עלולים להחמיר את המצב ולהעמיק את סרבנות האכילה של הילד.
כמו שיכולתם ללמוד מהמאמר, במקום להעמיס את הצלחת, להתחנן לעוד כמה ביסים ולהציע לילד אוכל לעתים קרובות – עדיף לשחרר, לסמוך על גופו של הילד ועל יכולתו הטבעית לווסת את כמות האוכל בעצמו, ולאפשר לו לפתח מנגנוני רעב ושובע, בהתאם לגילו ולצרכיו. או כמו שאומרת אלין סאטר – דיאטנית הילדים והפסיכולוגית האמריקנית הנודעת: ״ההורה מחליט איזה אוכל יאכל הילד ואילו הילד בוחר כמה לאכול״.

עכשיו תורכם

חשפתי בפניכם 3 מיתוסים שבגללם הורים רבים לא מצליחים לעזור לילדיהם לאכול את הכמות המתאימה לגילם ולרמת הפעילות שלהם, ומה האמת שתאפשר לכם להניע את ילדיכם להרגלי אכילה מועילים. מה תוכלו לתרום מניסיונכם? איזה עוד מיתוסים עומדים בדרכם של הורים שילדיהם ממעטים מאוד לאכול? אנא, שתפו בתגובות, פה למטה, כדי שכולנו נלמד ונצמח.

הצעד הבא שלכם להצלחה

אהבתם? שתפו את המאמר עם החברים. אם עדיין לא הורדתם את המדריך שיעזור לילדיכם לאכול מזון מגוון יותר דרך משחקים, הקליקו על הקישור והורידו עכשיו את מדריך "כן משחקים עם אוכל" – באהבה ממני ולגמרי בחינם.

2017-12-05T11:23:35+00:00