הן נכנסו אלי לחדר, נועה (שם בדוי כמובן) ואמא שלה. נועה בת 11, ילדה מקסימה עם עיניים גדולות ויפות שלא הביטו ישירות אלי אלא לריצפה. היא נראתה מבויישת ואפילו טיפה עצובה.

הגענו אלייך בגלל בעיה של עודף משקל סיפרה אמא של נועה. מה לא ניסינו? היינו בתוכנית של ספורט והרזיה לילדים, קיבלנו ידע ותפריטים ואנחנו באמת אוכלים בריא יותר בבית. אבל שום דבר לא זז. להיפך הבעיה החמירה ונועה רק הולכת ועולה במשקל. גם הביטחון העצמי שלה הולך ויורד והיא מסתגרת בבית עוד יותר.

אני פשוט לא מבינה, אמרה לי אמא של נועה, אולי הבעיה היא בחילוף החומרים שלה. אולי תוכלי לעזור לנו למצוא בשבילה את האוכל הנכון שיעזור לה לזרז אותו? בהתחלה לא הבנתי מה בעצם קורה כאן. מכל מה שהן סיפרו לי נראה שהיא אוכלת בריא ומאוזן במהלך הארוחות. לא אוכלת מחוץ לבית ולא מנשנשת הרבה ממתקים וחטיפים.

רק אחרי כמה פגישות שבהן נועה נפתחה והרגישה מספיק בטוחה היא סיפרה את האמת לי ולאמא שלה. מסתבר שההורים שלה עובדים שעות ארוכות מחוץ לבית וחוזרים הביתה בערב. האחים שלה כבר גדולים וכמעט לא נמצאים בבית. אין לה הרבה חברות ואת רוב הזמן שלה היא מבלה לבד בבית, עם עצמה. זה הזמן שבו היא אוכלת ואוכלת. המון אוכל בריא (וקצת גם פחות בריא)… היא יודעת שזה לא טוב, אבל היא פשוט לא מצליחה לעצור את עצמה.

נועה אוכלת בשביל לשכך את תחושת הבדידות שלה, וזאת בדיוק אכילה רגשית.

אז מהי בעצם אכילה רגשית?

אכילה רגשית היא לא אכילה שמגיעה מרעב גופני אלא היא שימוש באוכל בתור כלי להתמודדות עם רגשות שקשה לנו להכיל, ולא משנה אם הרגשות חיוביים או שליליים.

היא עוזרת לנו להקל על עצמנו בזמן שאנחנו מתמודדים עם רגשות שונים.

היא יוצרת טשטוש, הקלה, בריחה ואפילו עוזרת להחליף רגש אחד ברגש אחר.

החיבור הראשוני של התינוק עם אמו מתבצע דרך האוכל וכל מה שקשור אליו, והמון מסרים ורגשות מועברים דרכו בין ההורים לבין הילד לאורך שנים.

אם נחשוב על זה לרגע, נבין שכולנו ״אכלנים רגשיים״ בדרך זו או אחרת. כל בני האדם משתמשים באכילה רגשית (ולפעמים באי-אכילה) בזמן כלשהו.

המושג ״אוכל מנחם״ מגיע בדיוק מהמקום של הזיכרונות החיוביים שמתקשרים לסוג מסויים של מאכל, כמו לדוגמה הפלפלים ממולאים של סבתא שהיינו אוכלים בילדותנו בכל פעם שהיינו מגיעים לביקור מלא אהבה אצלה. מספיק שהיום רק נריח ריח של ממולאים וכבר נחווה תחושה נעימה ומנחמת.

מה הבעיה באכילה רגשית?

הבעיה מתחילה כשהאכילה הרגשית תופסת מקום הולך וגדל בחיים שלנו והופכת לבעיה בפני עצמה, שיכולה להתבטא למשל בעודף משקל או בהתעסקות אובססיבית באוכל או בדיאטות.

בנוסף לזה, האכילה הרגשית ממסכת על הבעיה האמיתית והיא לא מהווה פיתרון אמיתי ונכון לבעיה. כשלא מטפלים בשורש הבעיה היא פשוט נשארת שם שם ולרוב רק מחמירה עם הזמן.

במהלך השנים הרבות כדיאטנית ילדים ראיתי הורים שמנסים לפתור את בעיית האכילה של ילדיהם בהמון דרכים טכניות כמו שינוי התפריט, שיפור איכות המזון בבית, הגבלות למיניהן ועוד. בהתחלה הדברים עובדים, אבל אז פתאום נתקלים במחסום ושום דבר לא עובד. להיפך מתחילות לצוץ בעיות נוספות. זה בדיוק המקום לבדוק מה בעצם עומד מאחורי בעיית האכילה של הילדים ויתכן מאוד ששורש הבעיה נעוץ בכך שהאכילה מסווה בעיה אחרת ועמוקה יותר.

ככל שנאתר את הבעיה בשלב מוקדם יותר אצל הילדים, כך נוכל לעזור להם להקטין את המימדים שלה ולהפוך אותה למרכזית פחות ולהקטין את ההשפעה המזיקה שלה על בעיות משקל ובריאות.

לסיום

חשוב להבין שאי אפשר פשוט להעלים את הבעיה של אכילה רגשית, אבל באמצעות הבנה של הבעיה והתמדה בטיפול נכון לאורך זמן, אפשר להקל מאוד על המצב ובהזדמנות זאת גם לפתור בעיות נוספות שקשורות לנושא הזה.

הכל מתחיל בצעד החשוב הראשון והוא העלאת המודעות שלכם לבעיה, כהורים.

בכתבה הבאה שלי אני אסביר על איך אפשר לזהות האם לילד שלכם יש אכילה רגשית.

הצעד הבא

אם תרצו להמשיך ולקרוא על אכילה רגשית בילדים ועל נושאים חשובים נוספים בתזונה, אתם מוזמנים לעקוב אחרי כאן בבלוג (אפשר להירשם לרשימת התפוצה שלי ולקבל ממני ניוזלטר בכל פעם שיוצא מאמר חדש באתר).

אשמח לענות לכם על כל שאלה בנושא. כתבו לי בדף הפייסבוק או כאן למטה בתגובות.

כנסו ליוטיוב לצפות בסידרת הסרטונים שהכנתי בדיוק על נושא זה: לצפיה בסרטון הראשון  מהי אכילה רגשית בילדים?

אם אתם מכירים הורים נוספים שהנושא יכול לעניין אותם בבקשה שתפו אותם.

שלכם,

ענת