בשתי הכתבות הקודמות בנושא הבנו מהי אכילה רגשית בילדים, איך תזהו האם היא קיימת אצל הילדים שלכם והאם היא מהווה בעיה.

בכתבה זו אני רוצה לספר לכם על 3 טעויות קריטיות שהורים עושים לעיתים קרובות כשלילד שלהם יש אכילה רגשית, ומה לעשות במקומן.

טעות מס׳ 1: לחשוב שהבעיה תחלוף מעצמה

ההורים מבינים שיש לילד שלהם בעיית אכילה, אבל מאמינים שהבעיה איכשהו תחלוף מעצמה עם הזמן. אלא שזאת טעות גדולה מכיוון שבעיות של אכילה רגשית לרוב לא נפתרות מעצמן אלא נוטות להתקבע, להפוך לדפוס ולהרגל, ואפילו להופיע במצבים רגשיים נוספים. כך יכול לקרות למשל, שאכילה רגשית שהתחילה במצבי בדידות עלולה להופיע בהמשך גם במצבי דכדוך, תסכול, כעס, עצבנות ועוד.

מעבר לכך, כשאכילה רגשית יוצרת בעיית עודף משקל, ההשמנה עצמה עלולה להפוך את הילד למושא ללעג, דבר שקורה לצערי הרב בחברה שלנו. הדבר מוביל לפגיעה בילד ובדימוי העצמי שלו ועלול לגרום לו לפנות חזרה לאוכל בנסיון להקל על עצמו, מה שיחמיר עוד יותר את הבעיה וחוזר חלילה. כך נוצר מעגל כואב ואכזרי שקשה מאוד לילד לצאת ממנו לבד ללא עזרה.

אז מה עושים?

  • ברגע שזיהיתם שיש לילד שלכם אכילה רגשית, שתופסת מקום משמעותי אצלו, אל תזניחו את הנושא. חשוב מאוד שתיפנו ליעוץ מקצועי ותתחילו לגבש אסטרטגיה מסודרת לטיפול בבעיה.
  • לא מעט הורים חוששים, ובצדק, להביא את הילד ליעוץ לדיאטנית כדי לא להכניס אותו לדילמות שקשורות לאוכל ולגוף שלו. דבר זה עלול להיות מאוד לא פשוט עבורו ולעיתים אפילו לגרום לנזק בטווח הארוך.

לכן, חשוב לדעת שהורים לילדים שעדיין לא בשלים בעצמם ליעוץ, יכולים לפנות לעזרה ללא הילד עצמו. מנסיוני ומהספרות המקצועית ידוע שהדרכת הורים יכולה להקל מאוד על בעיות האכילה וגם לטפל בבעיות שמסתתרות מאחוריה.

טעות מס׳ 2: לנסות ״להעלים״ את בעיית האכילה

חשוב מאוד לזכור שהאכילה הרגשית היא סוג של תרופה, שמספקת הקלה רגעית לרגש שקשה לילד להתמודד איתו. אלא שהאכילה לא פותרת את הבעיה האמיתית שמאחוריה. אם ניקח מהילד את האכילה הרגשית שלו ולא נספק לו פיתרון לבעיה שבגללה הוא זקוק לה, הדבר עלול לגרום לילד לכאב גדול ואפילו להתפתחות של בעיה חמורה יותר, כמו הפרעת אכילה.

אז מה עושים?

  • ראשית, אל תמהרו לנסות ״להעלים״ את בעיית האכילה על ידי ״דיאטה״ והגבלות תזונתיות למיניהן לפני שאתם מזהים מה היא מנסה לפתור ומה המקור שלה.
  • שנית, בידקו והבינו מה עובר על הילד ומהיכן מגיעה האכילה הרגשית ורק אחר כך תתחילו לגבש תוכנית פעולה ולפעול.

טעות מס׳ 3: להעיר לילד לעיתים קרובות

הורים רבים, שכואב להם לראות את הילד נוהג בדרך שמזיקה לו, מעירים לו לעיתים קרובות מתוך מחשבה שהוא יבין את הטעות שעשה.

אלא שההערות לא עוזרות כי ברור לילד שהוא עושה טעות, הוא רק לא מסוגל להפסיק מכיוון שבאותו רגע האכילה עוזרת לו בהתמודדות עם בעיה אחרת. ההערות רק יגרמו לו להתנגדות ולכעס – כלפי ההורים וכלפי עצמו. כעס על זה שהוא לא מצליח.

מנסיון רב שנים בעבודה עם הורים וילדים, אני יכולה להעיד שמערכת היחסים בבית רק נעשית גרועה יותר במצבים שההורים מעירים ומתערבים לילד באוכל.

אז מה עושים?

  • אל תתמקדו בטעויות של הילד ואל תעירו לו. ההתמקדות בטעות מובילה להקטנת האמון העצמי והמסוגלות.
  • במקום זה תשתדלו לתת לו חיזוקים חיוביים על כל נסיון להתמודד עם הבעיה.

לדוגמה, אם ראיתם שהוא עצמו הבחין בכך שהוא אוכל כשהוא לא רעב, תגידו לו באופן רגוע ונעים – ״איזה יופי, ראיתי שהבנת שאתה לא באמת רעב. נהדר שאתה מקשיב לגוף שלך ולתחושת הרעב והשובע הפנימיים שלך״.

לסיכום

אם זיהיתם שיש לילד שלכם בעיית אכילה שתופסת מקום משמעותי בחייו, אל תזניחו את הנושא מצד אחד, אבל גם אל תכניסו אותו ל״דיאטה״ או להגבלות למיניהן מהצד השני. אל תזדרזו ״להעלים״ את בעיית האכילה הרגשית והיזהרו מהערות כדי לא להיכנס למאבקים עם הילד ולא לגרום למערכת יחסים מתוחה סביב האוכל. אם אתם מתקשים להתמודד לבד עם הבעיה פנו לקבלת יעוץ מקצועי והדרכת הורים שתעזור לכם לבלום את הבעיה בזמן ובדרך הנכונה.

בכתבה הבאה בסידרה תקבלו כמה טיפים טובים להתמודדות עם אכילה רגשית של ילדיכם.

נ.ב: אתם מוזמנים לצפות בסרטוני הדרכה בנושאים מגוונים בתזונת ילדים, בערוץ היוטיוב החדש שלי. לחצו כאן לכניסה לערוץ.