עומרי בן ה-12, ילד עגלגל וחמוד עם פרצוף שובב וחיוך כובש הגיע אלי עם אמא שלו, אשה יפה ומטופחת שכל פרט בלבוש שלה מוקפד ואופנתי. אמו סיפרה שעומרי החל לעלות במשקל בשנתיים האחרונות ושהיא מודאגת מאוד מכיוון שהיא עצמה משקיעה הרבה בשמירת המשקל כבר שנים והיא מאמינה שהדבר חשוב מאוד לבריאות ולמראה החיצוני. העליה של עומרי במשקל גורמת לכך שהחיכוכים סביב נושא האוכל בבית הולכים ומתעצמים.
אחרי שיחת ההיכרות והבירור בפגישה הראשונה הסברתי שנשקול את עומרי רק אחת למספר חודשים וגם אז נתייחס למשקל רק כפרט אחד מתוך מדדים רבים.
מה? שאלה אמו – אז איך נדע אם עומרי מצליח או לא?
אמא של עומרי שאלה שאלה שהורים רבים שואלים ובמאמר זה אני רוצה להסביר מה מקום השקילה בטיפול בילדים.
אני לא נגד שקילה באופן גורף, אבל אני מאמינה שחשוב להתייחס למשקל בפרופורציה הנכונה. לכן בואו ננסה להבין מה באמת משמעות המשקל עבור הילד ועבורינו.
את מה שוקל המשקל?
ראשית, המשקל שוקל את כל מה שיש בגוף ״ברוטו״ – מסת השרירים, העצמות, הנוזלים, השומן, השתיה והאוכל בקיבה, פסולת במעיים וכד׳ (לכן ישנם הבדלים במשקל בזמנים שונים).
בילדות, תקופה של צמיחה רצופה לגובה, טווח ה-BMI הבריא בילדים (כלומר היחס בין המשקל לגובה) אינו קבוע והוא משתנה עם הגיל. לצורך הערכה נכונה קיימים ״אחוזוני גדילה״, שמראים מהו הטווח התקין ביחס לגיל.
יש להבין שבעת התערבות תזונתית אנחנו תמיד נתייחס לשינויים באחוזון ה-BMI ולא למדידה בודדת, וצריך לבדוק על איזה אחוזון הילד עמד טרום הטיפול התזונתי ומה מגמת השינוי באחוזון שלו לאחר תחילת הטיפול. בנוסף לכך, גם אם אין עליה במשקל עצמו אך הילד עולה בגובה זהו שיפור כי הדבר מעיד למעשה על ירידה במשקל.
כמו-כן, סביב תחילת גיל ההתבגרות ובמהלכו יש נטיה לעליה בתיאבון ובמשקל ולעיתים גם מניעת החמרה במצב ושמירה על האחוזון הקיים של ה-BMI תחשב להישג בפני עצמו.
שימו לב שעל אף הרצון שלנו לעזור לילדים להגיע לטווח משקל תקין חיוני להיזהר מירידה מהירה במשקל, שעלולה לגרום למחסורים תזונתיים ולפגיעה בגדילה ובבריאות הגופנית (והנפשית) של הילד.
ומה לא שוקל המשקל?
מנסיוני לאורך השנים ראיתי שאצל הרבה מהילדים עם נטיה להשמנה, השינויים במשקל והירידה באחוזון ה-BMI מתרחשים באיטיות רבה ולוקח זמן עד שבכלל רואים בהם שיפור, גם אם הילדים שינו את הרגלי האכילה.
אלא שכאשר הילד עולה על המשקל, הוא רואה רק מספר. תחשבו עד כמה העובדה שאין שינוי במשקל עלולה לייאש אותו, בפרט אם הוא באמת התאמץ ושינה לטובה כל מיני התנהגויות. אם לא נתווך לו את מה שהוא רואה סביר להניח שהילד יחשוב שאין משמעות לכל מה שהוא התאמץ ועשה. התוצאה תהיה ירידה במוטיבציה וחזרה לדפוסי האכילה הקודמים והפחות טובים, כי מבחינתו שום דבר לא עוזר.
הנה כמה דוגמאות לדברים שאותם המשקל לא שוקל:
האם שיפרנו בבית את איכות המזון והפחתנו בג׳אנק פוד?
האם הילד אוכל בזמנים סדירים כשבעבר היה מנשנש כל היום?
האם הוא הוסיף יותר ירקות ופירות לתפריט?
האם הילד אוכל יותר בהקשבה לתחושות הרעב והשובע שלו ולא מתוך דחף וחוסר מודעות?
האם הארוחות נאכלות ללא הסחות דעת כמו טלוויזיה או מחשב? וכד׳.
במילים אחרות, אפשר להגיד שהמשקל שוקל רק את מסת הגוף ולא את מסת ההתנהגויות. ובוודאי שהמשקל לא שוקל האם התנהגויות האכילה הן טובות או מזיקות, כי הרי אפשר לרדת במשקל תוך גרימת נזק משמעותי לבריאות (או כתוצאה מהפרעת אכילה שהתפתחה).
היו מודעים לנושאים אלו וגם הסבירו אותם לילדיכם, ברמה שמתאימה לכל ילד בפני עצמו.
קצת על שקילה ורגש
בשביל המון ילדים (ואני יודעת שגם במבוגרים) מעמד השקילה עצמו הוא שיפוטי, והילד מרגיש בזמן זה שהוא עומד בפני ״בית-דין״, ללא קשר האם ירד או עלה במשקל ועשה או לא עשה את הדבר הנכון. ככל שנעמיד את הילד במצב זה לעיתים קרובות יותר, כך באופן אבסורדי המוטיבציה שלו לשינוי עלולה רק לרדת. אף אחד לא מרגיש בנוח במקום שיפוטי והדבר עלול פשוט להוביל להתנגדות כללית לתהליך השינוי התזונתי או להיפך – להתעסקות יתר בדיאטות ואף להפרעות אכילה.
בעבר הרחוק גם אני נהגתי לשקול את הילדים שהגיעו אלי ליעוץ, פשוט כי זאת היתה הדרך המקובלת לטיפול. אלא שאחרי שנים של נסיון בעבודה עם ילדים והורים אני מאמינה כעת שאין באמת צורך לשקול ילדים, בוודאי שלא מתחת לגיל 10, ולרוב גם לא בגיל מבוגר יותר. גם כשאני כבר שוקלת אני תמיד מסבירה לעומק לילדים עצמם ולהורים את ההגיון מאחורי השינוי במשקל, בהתחשב בכל מה שפירטתי קודם. אני יכולה להבטיח לכם שאפשר לראות שינויים במשקל דרך המראה הכללי, גם בלי השקילה עצמה, כי מה זה משנה מה אומר המספר עצמו אם נראים ומרגישים טוב יותר?
ומה אם כבר יש בעיה בריאותית?
לצערי נתקלתי לא מעט ברופאים מלחיצים שמפנים לדיאטניות את הילדים שהמשקל שלהם כבר גורם לבעיה בריאותית, עם הנחיה להוריד אותם מהר במשקל. אני ממליצה לכם להיזהר מאוד מההנחיה הזאת, גם אם היא מגיעה מרופא עם ידע רפואי וכוונות טובות. כי הרי הילד לא עלה במשקל בן לילה אלא בתהליך ממושך של חודשים ואף שנים. זיכרו – אי אפשר לתקן בעיות ארוכות טווח במטה קסם, בוודאי לא בגיל הילדות הרגיש. נסיונות מהירים מדי לירידה במשקל ודגש על המשקל עצמו, במקום על כל מה שמסביב, הם מתכון כמעט וודאי לכניסה למעגלי דיאטות, פגיעה רגשית, תיסכול ובסופו של דבר גם לכישלון בטווח הארוך.
אבל הילד שלי החליט שהוא רוצה לרדת במשקל והשקילה חשובה לו…
לפעמים גם הילדים עצמם, שרוצים לרדת במשקל, פוצחים בדיאטה ונדמה להם שברגע שהגיעו להחלטה והחלו לעשות שינויים הם לפתע ישילו קילוגרמים ממשקלם. אלא שכאמור, הדבר לא רק מסוכן אלא לרוב פשוט לא עובד כמו שהם מצפים. עיזרו להם לפתח סבלנות בנושא ולהבין שמדובר בתהליך ולא במטה קסם כפי שמוצג בכל הפרסומות.
למען ילדיכם התאזרו בסבלנות ועיזרו להם לעבור נכון את תהליך הירידה במשקל.
בשורה התחתונה
המשקל שוקל רק את מסת הגוף של הילד בנקודת זמן מסויימת והוא רק מדד אחד מני רבים לשינוי. על אף האמונה הרווחת שהכל תלוי בנו ובמעשינו, לא תמיד יש לנו יכולת שליטה במשקל (ולא משנה באיזה גיל). כמו-כן, המשקל לא שוקל את המעשים וההצלחות שלנו, בוודאי שלא בטווח הקצר, ולכן הוא עלול להיות גורם מדכא ומוריד מוטיבציה בתהליך של שינוי מתמשך בהרגלים. חשוב מאוד שכהורים תהיו מודעים לנושא זה אם ברצונכם לעזור לילדיכם לעשות שינוי אמיתי ממקום נכון ומדוייק יותר, שיחזיק מעמד לאורך זמן.
וכמובן אם יש לכם שאלות ואתם זקוקים לעזרה בנושא אל תהססו לפנות אלי. תוכלו גם לכתוב כאן למטה בתגובות ולספר לי מה דעתכם על הנושא של שקילת ילדים.
השאר תגובה