רינת, אמא של מאיה, נכנסה אלי לחדר והתיישבה מולי. ברגע שהחלה לדבר ראיתי את הדמעות שעולות לה בעיניים. ״מאיה המקסימה שלי, שאני אוהבת יותר מכל דבר בעולם, אוכלת ואוכלת וכבר מתחילה לעלות במשקל, ואני כל כך מודאגת… מהדאגה התחלתי כבר להעיר לה וקצת להגביל. שמתי לב שמדי פעם היא אוכלת בלי שאני אשים לב ואם היא קולטת שאני מסתכלת עליה היא מיד מגיבה בלחץ, כאילו תפסתי אותה עושה משהו אסור. מה אני יכולה לעשות? אני ממש במילכוד. אני לא רוצה לגרום לה לתסכול ושתרגיש רע עם עצמה אבל היא עולה במשקל! וזה כל כך מפחיד אותי…״
אם הסיטואציה נשמעת לך מוכרת אני מאוד ממליצה שתקראי את מה שכתבתי מהזווית של מאיה, הבת של רינת.
איך זה נראה מהצד של הילדה?
בואי נדמיין שאת ילדה.
מאז ומתמיד אהבת לאכול והאוכל מהנה אותך מאוד.
את יושבת ליד שולחן האוכל ואוכלת בהנאה.
את רוצה להמשיך לאכול כמו שתמיד עשית. אבל רגע… אמא שלך באה אלייך ואומרת לך די, אכלת מספיק!
את לא מבינה מה קורה כי את עדיין רוצה להמשיך לאכול. אבל אמא אומרת שזה לא טוב לאכול יותר מדי ולכן את עוצרת ומפסיקה למרות שהיית שמחה לאכול עוד. זה לא הכי נעים, אבל אמא אמרה די.
אחרי שזה קורה שוב ושוב, בארוחות הבאות את מבקשת מראש כמות קצת יותר גדולה, כי את חוששת שיגידו לך שאכלת מספיק לפני ששבעת באמת.
את גם לומדת להדחיק קצת את התחושות הפנימיות של הרעב, כי לא כיף להיות רעבה. אבל יחד עם זה את לא שמה לב שלמדת להתעלם במקצת גם מתחושת השובע, כי כשמדחיקים תחושות ואותות פנימיים זה עובד לשני הכיוונים.
את מתחילה להתבייש קצת כשאמא אומרת לך די לאכול. זה מרגיש כאילו את לא באמת מספיק חכמה בשביל לדעת כמה את צריכה באמת לאכול. המבטים שאמא שולחת אלייך לפעמים כשאת מבקשת תוספת גורמים לך להרגיש שאת מאכזבת אותה. עם הזמן, את מתכווצת מבפנים, ומרגישה קטנה יותר ומפסיקה לסמוך על עצמך בהקשר לאוכל.
אבל את עדיין רוצה לאכול ולהרגיש שאכלת כמה שבאמת היית רוצה ולכן כשאת הולכת לחברה שלך, את מבקשת הרבה פסטה כי שם לא אומרים לך שכבר אכלת מספיק… ובזמן האחרון קורה שאת גם מתפנקת עם הנישנושים הטעימים כשאת לגמרי לבד, כי ממש לא נעים לך שמסתכלים עלייך וגורמים לך להרגיש רע בגלל שאכלת את מה שאסור לך. את גם מרגישה שזה פשוט לא פייר שלחברה שלך מרשים לאכול כמה ממתקים שהיא רוצה והיא בכל זאת נשארת רזה.
לא נשמע טוב, נכון?
הבת שלך עדיין צעירה ולא ממש יודעת איך לבטא במילים את הדברים שכתבתי עכשיו. אבל היא תספר לי את זה כשהיא תגדל ותהיה מבוגרת ותגיע אלי לטיפול בהשמנה אחרי שנים של תסכולים מאוכל ומעגלי דיאטות…
אז מה עושים?
הרבה מהאימהות שמגיעות אלי ליעוץ בנוגע לבת (או לבן שלהם) חוו דברים דומים בילדותן. אבל הן עדיין לא מצליחות להימנע מלעשות לבת שלהן את אותו הדבר. ושלא תבינו אותי לא נכון – ברור לי לגמרי שזה לא נעשה בכוונה, אלא רק מהדאגה שהבת שלהן תסבול, אולי כמו שהן עצמן סבלו מההשלכות של עודף המשקל. הן פשוט לא יודעות איך להתמודד עם הבעיה בדרך אחרת.
חשוב להבין שיש דרך מוצלחת יותר לטפל בבעיה של אכילת יתר. כמובן שלא מדובר בדבר אחד או באיזו דיאטת פלא כזו או אחרת, אלא על אוסף של כלים שהשילוב של כולם יחד יכול לעזור לילדים להתמודד טוב יותר עם בעיית עודף האכילה והמשקל. אבל בכל מקרה, חשוב לא להיכנס לפינה שתיארתי כאן – פשוט כדי לא לגרום לנזק. אז שימו לב ובידקו האם אתן לא נופלות למקום הזה עם הבת או הבן שלכן.
בכתבות קודמות ובסרטוני היוטיוב שלי הצגתי חלק מהכלים להתמודדות ואתם יכולים לקרוא אותם כאן בבלוג ולצפות בהם.
בנוסף, אם אתם מרגישים שאתם זקוקים להכוונה מדוייקת יותר אתם מוזמנים לפנות אלי ואעזור לכם לעשות סדר ולכוון אתכם למקום בריא יותר, רגשית ופיסית.
