אמא של דן בן ה-9, שסובל מעודף משקל, ישבה מולי בפנים עגומות. ״אני מאוד רוצה לעזור לדן לאכול פחות. אבל אני מוצאת את עצמי בדילמה קשה – איך אני יכולה לעצור אותו כשהוא מגזים באכילה? מצד אחד כשאני מעירה לו הוא מתעצבן או נעלב ומצד שני כשאני לא אומרת שום דבר הוא עושה מה שבא לו, ובסוף יוצא שהוא אוכל יותר מדי ומזיק לעצמו. ושלא תביני, גם הוא מתעצבן על עצמו ומתוסכל כי הוא יודע שהגזים. הוא כבר אומר שיש לו בטן גדולה מדי, הבגדים בקושי עולים עליו והוא מרגיש לא בנוח עם זה״.
האם גם את מוצאת את עצמך בדילמה זו? אם כן, כדאי לך לקרוא את הדברים שכתבתי כאן ושיכולים לעזור לך להתנהל נכון יותר עם בנך או בתך בנושא האוכל, על כל ההיבטים שלו.
תפקיד ה״פקחית על ענייני האוכל״
הדבר הראשון שחשוב לבדוק הוא האם לקחת על עצמך תפקיד שעלול להיות בעייתי מאוד, והוא תפקיד ״הפקחית״.
מהו בעצם התפקיד של פקחית? הפקחית לוקחת על עצמה את האחריות לדאוג ש״לא יתבצעו עבירות״. אם את לוקחת על עצמך תפקיד זה, הילד מתחיל להרגיש ״עבריין״ אם עשה משהו שהפקחית חשבה שהוא לא מתאים, ולא משנה בכלל שזה היה לטובתו (למשל אם הגזים בכמות או אכל את האוכל ״הלא-נכון״ וכו׳). שיקול הדעת והאחריות הם ברובם לא בידי הילד, אלא בידיים שלך.
מה שקורה הוא, שעם הזמן, הילד מתחיל לפחד מהפקחית, להתרחק, להסתיר ממנה, לכעוס עליה ואפילו קצת לשנוא אותה ולעשות לה ״דווקא״… הפקחית מצידה מתחילה יותר ויותר להתעצבן על הילד שלא מקשיב לה, לרדוף אחריו, להעיר לו עוד יותר ולפתח תיסכול רב. לרוב המצב רק הולך ומחמיר ויש משפחות שבהן נושא האוכל הופך לשדה קרב ומערכת היחסים בבית מתקלקלת.
האם את באמת רוצה להיות בתפקיד ״הפקחית״ של הילד שלך? אני בטוחה שלא. הרי ברור שאף צד לא נהנה מהמצב, לא ההורים ולא הילד, מה גם שזה פשוט לא מועיל אלא רק מחמיר את בעיות האכילה ועודף המשקל.
יוצאים מתפקיד ה״פקחית״
תשאלי – אז מה עושים? הוא לא מצליח ולכן אני חייבת לקחת על עצמי את תפקיד הפקחית!
האם את בטוחה בזה?
חשוב מאוד להבין שהאחריות היא כמו הנדנדה בגן המשחקים שבה כל אחד יושב בצד אחר. אם צד אחד כבד יותר, הצד השני עולה למעלה. אם הוא קל יותר, השני יורד למטה. כלומר אם מישהו לוקח אחריות גדולה יותר – הצד השני יכול להסיר אותה מעצמו ולכן ככל שהאחריות היא יותר אצל ההורה – כך הילד מתנער ממנה יותר.
אני רוצה להציע לך תפקיד אחר
האם את מכירה את המודל של ה״ספונסר״, ובעברית ה״תומך״, בקבוצות תמיכה שונות של טיפול בבעיות כרוניות? מדובר על משתתף ותיק בקבוצה שמלווה משתתף חדש שעדיין מתקשה מאוד בהתמודדות עם הבעיה. התומך הוא אדם שמכיר את הבעיה ואת דרכי ההתמודדות, רוצה בטובתו של הנתמך ויש לו את היכולת לעזור לו. הוא לא נעלה עליו אלא פשוט יותר ותיק ממנו בהתמודדות עם הבעיה ולכן מסוגל להיות לו לעזר.
במקום לשפוט, להעיר ולקחת לידיו את האחריות, התומך:
- עוזר בעת דילמה או במצבים קשים
- משתמש באמפתיה במקום בביקורת ונמנע מלהיות שיפוטי
- מאיר על ההצלחות במקום על הכישלונות
- מעניק עזרה במילים מעודדות וטובות
- מאמין שהנתמך יכול להגיע למטרה ושותל בו את האמונה בעצמו
- נותן דוגמה אישית להצלחה
- בודק יחד עם הנתמך מהם הפיתרונות שיכולים לעזור לו
מה את אומרת? איזה תפקיד תעדיפי למלא כשזה נוגע לבן או לבת שלך – ״פקחית״ או ״תומכת״?
לסיכום:
לקיחת תפקיד התמיכה במקום תפקיד הפיקוח היא דרך נהדרת ליציאה מתסבוכת התיסכול והמאבקים בנושא האוכל. למעשה, זאת הדרך היעילה ביותר שתוביל בסופו של דבר לכך שהילד שלך יהיה מסוגל לקחת הרבה יותר אחריות על עצמו במקום להתעסק במלחמה פנימית מול האוכל או בהתנגדות מול ההורים. מערכת יחסים כזו, לאורך זמן, תוביל לאיזון המשקל ובעיות האכילה. ואת יודעת מה? לא רק התומכת עוזרת לנתמך… גם הנתמך עוזר לתומכת בכך שהוא מתבונן עליה כמודל לחיקוי ובעקבות זאת התומכת מרגישה מחוייבת ומשתפרת בעצמה כדי להוות דוגמה טובה יותר למי שהכי יקר לה בחיים – הבן או הבת שלה!
מוזמנים ומוזמנות לעוד מגוון מתכונים בריאים ושלל טיפים בפודקאסט תזונה בריאה. הפודקאסט בהנחיית יעל חן-רביע וענת תבור, כל אחת מאיתנו דיאטנית קלינית לילדים ומשפחה מעל 25 שנה, ונועד בכדי לעזור לכם לקבל את ההחלטות הטובות ביותר בנוגע לתזונת הילדים והמשפחה.
בשורה התחתונה
אם את זקוקה לעזרה ולהכוונה כדי לדעת מה הדבר הנכון לעשות אל מול בעיות האכילה של ילדך אשמח להיות לך לעזר. אדריך אותך מאחורי הקלעים כך שתדעי ותביני בדיוק מה להגיד ואיך להתמודד באופן אפקטיבי עם סיטואציות ודילמות שונות במשפחתכם, בדרך המדוייקת ביותר עבורכם אישית.