אמא של דין בן ה-12 אמרה לי שהיא פנתה אלי ליעוץ בגלל תופעה מוזרה. היא שמה לב שדין כבר לא מצטרף לאחיו לארוחות הפיצה בימי חמישי, לא מוכן לגעת בצ׳יפס ונמנע לגמרי ממאכלים מתוקים, כולל עוגיות תוצרת בית.
״זה מאוד משונה כי עד לא מזמן אלו היו המאכלים האהובים עליו. בנוסף לזה הוא בנה לעצמו תוכנית אימונים אינטנסיבית והוא מבצע אותה באדיקות רבה. אני רואה שהוא גם ירד קצת במשקל, למרות שגם ככה הוא לא היה בעודף משקל וזה בכלל לא נושא שמטריד אותו״.
לאחרונה פנו אלי לטיפול עוד כמה הורים עם סיפור מאוד דומה.
אז מה קורה פה?
למעשה מדובר כאן על סוג של הפרעת אכילה די חדשה יחסית ולא מוכרת, ששמה אורתורקסיה, עליה תוכלו לגלות עוד בכתבה זו.

מהי אורתורקסיה?

ד״ר סטיבן ברטמן טבע את המושג אורתורקסיה לראשונה בשנת 1996 ופירושו הוא ״קיבעון על אכילה בריאה״. מדובר בסוג של הפרעת אכילה, שיכולה להתפתח בכל גיל.
מי שסובל מאורתורקסיה לוקח את הנושא החשוב של התזונה הבריאה רחוק מדי והופך להיות אובססיבי בנוגע אליו. ״התזונה הבריאה״ משתלטת על חייו וכמובן שלא משפרת אותם אלא גורמת דוקא לפגיעה באיכות החיים ובבריאות הגופנית והנפשית.
שלא כמו באנורקסיה נרבוזה, מקור הבעיה הוא לא האובססיה למשקל ולרזון, אלא פחד מהנזק הבריאותי של אכילה לא-בריאה. בבסיס האורתורקסיה קיימת חרדה שמובילה להימנעות מפני כל מה שנתפס כ״אוכל לא בריא״ ביחד עם אובססיביות לצריכת מזון ״טבעי״, ״נקי״ או ״בריא״.
הבעיה מתפתחת בשלבים ומתחילה מהתמקדות יתר בסוגי האוכל שמותר ואסור לאכול. עם הזמן היא מובילה להורדת עוד ועוד מזונות מהתפריט עד הימנעות מוחלטת ממזונות שונים שנתפסים כ״לא בריאים״.
אורתורקסיה בילדים היא כמובן מסוכנת יותר מאשר במבוגרים ועלולה להוביל לתת-משקל, מחסורים תזונתיים שונים, פגיעה בגדילה, פגיעה חברתית ועוד. חשוב מאוד להיות מודעים לקיום הבעיה כדי לגדוע באיבו את המצב, לפני שהנזקים יהפכו לבלתי הפיכים. חשוב לדעת שעל אף שהאורתורקסיה עצמה לא ממוקדת במשקל, מחקרים מראים שלעיתים היא רק ביטוי ראשוני לאנורקסיה נרבוזה שעדיין לא זוהתה, ולכן חשוב לאבחן במדוייק מה המקור של ההתנהגות הבעייתית.

מקור הבעיה

הרקע להתפתחותה הוא החשיפה המתמדת של הילדים ובני הנוער לכמויות עצומות של מידע בנושא התזונה והבריאות באמצעי התקשורת, ברשתות החברתיות ולפעמים גם בבית. הפרשנות שלהם למידע עלולה להיות קיצונית ודיכוטומית (כלומר ראיה בשחור-לבן, בריא/מזיק) והם עלולים לפתח חרדה מפני אוכל מזיק ולהטיל על עצמם מגבלות חמורות ללא כל פרופורציה למציאות.
לעיתים קרובות קורה גם שבנים או בנות שעוקבים אחרי דמויות נערצות ברשתות החברתיות מנסים להיות מוצלחים כמותם. הבנים רוצים להיות ״שריריים״ והבנות מחפשות להיות ״חטובות״. הם שואפים לפתח ״גוף מושלם ויפה״ באמצעות תוכנית אימונים ותזונה שלא תואמת את גילם ומצבם ובכך מפתחים התנהגויות חשיבה ואכילה בעייתיות ושוקעים לתוך אורתורקסיה.

נורות אדומות לזיהוי וסכנות האורתורקסיה

ברוב המקרים מי שמבין שיש לילד בעיה הם ההורים, שרואים שבנם או בתם מצמצמים עוד ועוד את מגוון המזון שהם מוכנים לאכול ונמנעים מאכילת מזונות אותם אהבו בעבר.
איך נבדיל בין ילד שבריאותו חשובה לו ומשקיע בכך זמן ואנרגיה לבין ילד עם אורתורקסיה? הנה רשימת הסימפטומים שיכולים להופיע כולם או בחלקם:
״פרפקציוניזם״ באכילה – דאגת יתר בנוגע לאיכות המזון והסכמה לאכול רק את ״המזון המושלם״.
חרדה מנזק שיגרם ממזונות שונים – בעקבות אכילה של כל סוג מזון שנתפס שאינו מספיק איכותי, אפילו אם אכילתו קורית לעיתים נדירות.
התעסקות יתר בתכנון ארוחות ובחשיבה על האוכל – ילדים עם אורתורקסיה מקדישים זמן רב מדי בתכנון של מה מותר ומה אסור לאכול, מתי ואיך יאכלו את הארוחות שלהם וכד׳.
הימנעות מוחלטת מסוגי מזונות שנחשבים ״לא בריאים״ – בלי שתהיה סיבה פיסית לכך כמו לדוגמה הימנעות מאכילת גלוטן כי שמעו שזה מזיק.
צמצום אכילה – אכילת כמויות מזון קטנות מדי שעלול להוביל לאיבוד מוגזם של מסת גוף ומחסורים תזונתיים.

מלבד הפגיעה הגופנית כל אלו עלולים להוביל לפחד מאיבוד שליטה בנוגע לאוכל בצד ביקורתיות קשה שמופנית פנימה ורגשות אשמה בכל חריגה מחוקי ״האכילה הבריאה״. בנוסף עלולה להיגרם פגיעה חברתית עד למצב שבו הילד נמנע מבילויים וארוחות משפחתיות, מתרחק מחברים ובני משפחה על רקע האוכל והאוכל מנהל את חייו.

טיפול

אחת הבעיות עם האורתורקסיה היא ההכחשה של הילד שסובל ממנה, בדומה למה שקורה בשלבים הראשונים של אנורקסיה נרבוזה. הילד לגמרי לא מודע לבעיה וטוען שהכל אצלו בסדר גמור, ולכן ברוב המקרים רק ההורים יהיו אלו שידחפו את הילד ללכת לאיבחון וטיפול.
השלב הראשון בטיפול הוא להביא למצב שהילד יכיר בעצם קיום הבעיה ויבין שהאורתורקסיה היא לא מצב תקין והיא לא מועילה לבריאותו אלא להיפך, פוגעת בחיים הנורמליים ובמטרה האמיתית שלו.
מי שלא מכיר הפרעות אכילה עשוי לחשוב שעצם המודעות של הילד לבעיה תפתור אותה, אלא שזה כמובן לא המצב, ונדרש טיפול רגשי-התנהגותי מסודר לצורך כך. הטיפול מתבסס על שינוי אמונות ותפיסות מוטעות בנוגע לנושא האוכל והאכילה וחזרה הדרגתית לחשיבה שפויה והתנהגויות אכילה מאוזנות יותר. הבשורה הטובה היא שברוב המקרים, תחת טיפול מדוייק, הילדים יחזרו לחיים מאוזנים בתוך חודשים ספורים.

לסיכום

אורתורקסיה היא הפרעת אכילה חדשה יחסית שמתבטאת באובסיסיביות לאכילה בריאה ומובילה לפגיעה בבריאות הפיסית והנפשית. הפגיעה בילדים עלולה להיות חמורה יותר מאשר במבוגרים בגלל היותם בתהליך גדילה והתפתחות גופנית ורגשית. לכן חיוני להיות מודעים לקיומה, לזהות אותה בהקדם האפשרי ולפנות לעזרה על מנת לעצור את ההידרדרות בטרם תגרום לנזקים בלתי הפיכים.
אם אתם מזהים התנהגויות אכילה דומות אצל הבן או הבת שלכם גשו בהקדם לאיבחון וטיפול! בשלב הראשון ניתן לפנות לדיאטנית מומחית לילדים ובני נוער, כמוני למשל 🙂

מוזמנים ומוזמנות לעוד מגוון מתכונים בריאים ושלל טיפים בפודקאסט תזונה בריאה. הפודקאסט בהנחיית יעל חן-רביע וענת תבור, כל אחת מאיתנו דיאטנית קלינית לילדים ומשפחה מעל 25 שנה, ונועד בכדי לעזור לכם לקבל את ההחלטות הטובות ביותר בנוגע לתזונת הילדים והמשפחה.

מוזמנים ליצור איתי קשר במידת הצורך.

אם תרצו לדעת מהי באמת תזונה מאוזנת לילדים תוכלו להעזר במדריך ״צלחת הבריאות שלי״.