דברים אלו נכתבים בימי מלחמה ולרגעים נראה לנו שהצרות הקטנות של האוכל הן חסרות משמעות לעומת כל מה שקורה עכשיו. אלא שבעיות אכילה אצל ילדים הן נטל משמעותי והדאגה סביבן עלולה להפוך למעמסה כבדה שגוזלת אנרגיות רבות מכל המשפחה, ולכן חשוב לדעת מה כדאי לעשות כדי להקל על כך.
כשמדובר על בעיות אכילה בזמנים לחוצים (ולאו דוקא אצל ילדים עם בעיות רגשיות), יש שני מצבים אופיניים שעלולים להופיע. הראשון הוא אכילה רגשית כלומר עודף אכילה, והשני הוא בדיוק להיפך, אי אכילה רגשית, שמתבטאת בהפחתה משמעותית בכמויות המזון שהילד מכניס לפיו.
אני אפרט בהמשך על כל אחת מהן, אבל לא משנה לאיזה סוג אכלנים משתייך הילד שלכם, בכל מקרה תוכלו להעזר בדברים שכתבתי כאן כדי לשפר את המצב.
אכילה רגשית
במצב זה הילדים מגיבים ליציאה מהשיגרה וללחץ הכללי בסביבה על ידי אכילת יתר. למתבוננים מהצד נראה כאילו כל היום הם עסוקים באוכל. הם הולכים כל רגע למטבח, פותחים את הארונות, מחפשים את עצמם במקרר או מדווחים על רעב לעיתים קרובות ומבקשים עוד משהו לאכול.
ולמה זה קורה?
כי האכילה מספקת הרגעה, נחמה וגם עיסוק נעים ומוכר בתוך הריקנות שנכפתה עליהם ביציאה מהשיגרה הרגילה. לכן, אם אתם מזהים זאת אצל הילדים שלכם דעו שזה טבעי ואל תיבהלו מכך. מדי פעם זה בסדר גמור גם להשתמש באכילה כדי להרגע. בכל מקרה, הדבר שאנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לילדים שלנו בזמנים כאלה זה קודם כל לייצר שיגרה כללית בבית, הכוללת שעות שינה, משחק, טלוויזיה, מקלחת ועוד, וגם – סדר בזמני הארוחות!
רעיון לעזרה – ״מסיבת תה״
מכיוון שילדים נענים יפה לחוקים ברורים ומוגדרים ולו״ז מסודר של שיגרה חיוני לתחושת הרווחה הנפשית שלהם, חשוב מאוד לעשות סדר בזמני הארוחות העיקריות כלומר בוקר, צהריים וערב. רק שזה לא מספיק ולכן בנוסף לארוחות אלה אני ממליצה להגיש גם שתי ארוחות ממתק/נישנוש ביניהן. הדבר עוזר מאוד לעשות סדר בכמויות הנישנושים מבלי להיכנס לוויכוחים ומריבות. חשוב שנגיש להם את הארוחה מיוזמתנו, באופן מסודר ובתוספת הנוכחות שלנו שכוללת תשומת לב הורית במהלך הארוחה. אפשר לקרוא לזה ״מסיבת תה״, ״ארוחת ממתק״ או כל שם אטרקטיבי שיעלה על דעתכם, ובכל מקרה לא מדובר על אכילה אקראית אלא כזאת שמתוכננת וידועה מראש.
ההגיון מאחורי זה הוא שאכילה תוך כדי משחק, הסתובבות ברחבי הבית או מול מסך נעשית ללא מודעות מספקת וכך הילדים לא מקבלים סיפוק מלא מהאוכל, מה שמוביל לאכילה בכמות מוגזמת ולחיפוש עוד ועוד נישנושים. לעומת זאת, כשהם מצפים לארוחה זו וברור להם שהיא תתקיים, ואז יושבים מול הפינוק הטעים, יודעים שהוא שלהם ושהגיע זמן ההנאה – זה מרגיע ומוריד את החשש שאולי ״לא יהיה להם״. בנוסף, כשאוכלים מתוך מודעות נהנים יותר מכל ביס ומקבלים סיפוק רגשי, שבסופו של דבר מוביל להפחתת האכילה המופרזת.
אני מאוד ממליצה שתוך כדי הארוחה תנהלו שיחה ותדובבו את הילדים. תשאלו אותם שאלות שונות ובקשו שיספרו לכם משהו על עצמם ועל הרגשות שלהם. שיחות כאלה מאוד עוזרות לפרוק מתח, להרגיע ומשפרות את התקשורת ואת האווירה הכללית בבית.
לכן הכריזו על ״מסיבת תה״ ובה הגישו ליד שולחן קטן או גדול – בהתאם לגיל הילדים, ממתק, חטיף, גלידה, פרוסת עוגה ביתית וכל מה שנראה לכם מתאים וכיפי לילדים. על הדרך תוכלו להוסיף גם קצת בריאות לארוחה אם תגישו לילדים פירות ואפילו ירקות, חתוכים בצורה יפה ומושכת את העין. הילדים לא יבקשו זאת מיוזמתם, אבל לרוב יאכלו את זה בשמחה וכך תוכלו לדלל מעט את המזונות הפחות בריאים בארוחה זו.
אי אכילה רגשית
אי-אכילה רגשית הוא מצב שבו נדמה לנו שהילדים פשוט לא מוכנים להכניס שום דבר לפה, למרות שברור לנו שהם זקוקים לאוכל מבחינה גופנית. אצל ילדים כאלה הלחץ מייצר חוסר תיאבון, והאוכל פשוט ״לא עובר להם בגרון״.
גם במקרה הזה יצירת שיגרת ארוחות מסודרת תשפר את המצב. במהלך הארוחה אל תבקשו מהילדים לאכול אלא רק לשבת יחד עם כל המשפחה ליד השולחן ולהיות נוכחים. סביר להניח שהצפיה באחרים כבר תעורר אצלם תיאבון והם בכל זאת יקחו משהו, מה שלא יקרה אם רק תשאלו אותם תאורטית אם הם רוצים לאכול מבלי להושיב אותם על יד ארוחה מוכנה.
גם ארוחות ביניים סדירות כמפורט קודם יכולות לעזור מכיוון שהן עושות סדר באכילה ומונעות נשנשת בלתי פוסקת שפוגעת בתיאבון ומונעת מהילדים לאכול מזון אמיתי. הגישו להם כמות קטנטנה של נישנוש/ממתק בארוחת הביניים, וזה יכול לעזור לפתוח את התיאבון, כנאמר ״עם האוכל בא התיאבון״. באותו הזמן אפשר להגיש להם גם אוכל של ממש ואחרי אכילת הממתק יש סבירות גבוהה שהם ימשיכו גם לאוכל המזין.
לסיכום:
בימים בהם השיגרה החיצונית מופרת חשוב להורים לדאוג לשיגרה כללית בבית, הכוללת 3 ארוחות עיקריות מזינות ובנוסף 1-2 ארוחות ביניים כיפיות. הסדרת הארוחות תעזור לילדים לאכול מאוזן יותר, ולצמצם את ההשלכות של אכילת יתר או צמצום אכילה, תמנע ויכוחים ועצבנות ותייצר גבולות רגועים בתוך הבלאגן הכללי החיצוני. אל תוותרו על זה וזיכרו שהשקעה בכך תעזור לכל בני המשפחה להרגיש טוב יותר.
מוזמנים ומוזמנות לשמוע עוד על תזונה נכונה ולקבל שלל טיפים בפודקאסט תזונה בריאה. הפודקאסט בהנחיית יעל חן-רביע וענת תבור, כל אחת מאיתנו דיאטנית קלינית לילדים ומשפחה מעל 25 שנה, ונועד לעזור לכם לקבל את ההחלטות הטובות ביותר בנוגע לתזונת הילדים והמשפחה.