כידוע לכולנו ההשמנה הפכה למגיפה כלל עולמית, ובעקבות זאת נולד למעשה תחום חדש ברפואה, שעוסק בטיפול בהשמנה על כל מה שכרוך בכך. מתוך המחקר בהשמנה עלו לאחרונה שני דברים משמעותיים. הראשון הוא שהשמנה הוגדרה באופן רשמי כמחלה כרונית, בדומה למחלות אחרות שלרוב לא נעלמות מעצמן כמו סוכרת, יתר לחץ דם וכד׳.
המשמעות הנלווית לכך היא שכמו בכל מחלה כרונית ההשמנה לא נפתרת על ידי איזשהו טיפול חד פעמי או ״דיאטה מוצלחת״ אלא דורשת טיפול מתמשך וארוך טווח, שמורכב מהרבה אספקטים שיש לטפל בהם.
החידוש השני שהוצג בפרסום חדש בכתב העת המדעי The Lancet הוא חלוקת ההשמנה לשני סוגים עיקריים –
- השמנה קלינית – מצב שבו עודף מסת השומן משפיע לרעה על הבריאות, גורם לסיכונים רפואיים כמו יתר לחץ דם, כבד שומני, טרום-סוכרת ואף פגיעה תפקודית כמו קשיים בביצוע פעילות גופנית או דום נשימה בשינה.
- השמנה טרום–קלינית – מצב שבו קיים עודף שומן, אך ללא השפעה בריאותית נראית לעין. אדם עשוי להיות במשקל גבוה מהממוצע, אך כל הבדיקות שלו תקינות.
מה המשמעות עבור ילדים?
בעקבות הפרסום החדש, האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) הגיבה והדגישה כי חשוב להסתכל מעבר למדד ה-BMI בעת הערכת עודף משקל והשמנה אצל ילדים, שזהו בהחלט שינוי מבורך בגישה! עם זאת, הם הזהירו שבקרב ילדים צעירים (בעיקר מתחת לגיל 9), ייתכן שטרם הופיעו סימנים רפואיים לנזק גופני. מצב זה עלול לגרום לכך שחלק מהילדים לא יופנו להדרכת הורים בנושא עודף המשקל, מה שעלול להוביל להשלכות בריאותיות ארוכות טווח.
רופאי הילדים מדגישים כי הקריטריונים להשמנה במבוגרים לא בהכרח חלים על ילדים, מאחר שהם לא לוקחים בחשבון את שלבי ההתפתחות וההתבגרות וכן את אחוזוני הגדילה הייחודיים לכל ילד.
מה אני רואה בשטח בטיפול בהשמנה אצל ילדים?
בתור דיאטנית קלינית, בעבודתי עם ילדים עם עודף משקל, אני נתקלת בשני דפוסים עיקריים:
- ילדים עם עודף משקל וערכים רפואיים חריגים, כמו רמות גבוהות של טריגליצרידים וסוכר גבולי, שלעיתים גם חווים קשיים חברתיים ופיזיים. כשהם מקבלים ליווי תזונתי תוך התמקדות בשינוי אורח חיים ושינוי חשיבתי בנושא ולא רק במשקל, אנו רואים שיפור משמעותי הן במדדי הבריאות והן באיכות החיים.
לאחרונה סיימתי תוכנית ליווי עם נער בן 13, שהגיע אליי עם רמות גבוהות של כולסטרול וטריגליצרידים, לצד עודף משקל. מאחוריו כבר היה ניסיון לא מוצלח עם "דיאטה", שנכשלה והשאירה אותו עם תחושת חוסר שליטה ותסכול. הפעם, הגישה הייתה אחרת. תוך חצי שנה בלבד, הוא הצליח להחזיר את ערכי הדם לנורמה, לגדול לגובה ולהוריד מעט במשקל – וכל זה ללא דיאטה מגבילה וללא תחושת סבל. להיפך, השינוי התבסס על חיבור פנימי לגופו, הקשבה לתחושות הרעב והשובע, ושיפור הרגלים קטנים אך משמעותיים באכילה.
אחד הדברים שהוא שיתף אותי בהם היה עד כמה ההצלחה הפעם נבעה מהבנה של הדרך הנכונה עבורו, במקום לנסות לעמוד בדרישות חיצוניות שלא התאימו לו בעבר. הישג משמעותי נוסף היה העלייה בתחושת המסוגלות והביטחון שלו ביכולת להתמיד בשינויים לאורך זמן – וזה בדיוק מה שהופך את זה למשהו שהוא יכול להמשיך איתו בלי להרגיש שזה מאבק תמידי.
- ילדים ללא בעיות רפואיות, אך עם עודף משקל שהוריהם מבינים את ההשלכות ארוכות הטווח. במקרים רבים, בפרט טרום גיל ההתבגרות, עיקר ההתערבות נעשית דרך הדרכת הורים, ללא צורך בשיתוף ישיר של הילד. הדרכה זו מסייעת להורים להטמיע בבית שינויים עדינים אך משמעותיים, תוך הקפדה על שיח חיובי, הצבת גבולות נכונים אך במקביל הימנעות מגישות מגבילות שעלולות לגרום להתנגדות או להגביר סיכון להפרעות אכילה.
לסיכום
הגדרת ההשמנה החדשה מחדדת את החשיבות של התייחסות מותאמת ומושכלת לטיפול בהשמנה אצל ילדים. שינוי אורח חיים בגיל צעיר מוכח כמשמעותי לבריאות העתידית, אך חשוב לעשות זאת בגישה חיובית, הדרגתית ומותאמת אישית, כדי להגיע להישגים ארוכי טווח ולשמר תחושת מסוגלות וביטחון עצמי אצל הילדים.
רוצים לדעת איך להתחיל ולעזור לילדים לרדת במשקל?
כדי שהטיפול יהיה אפקטיבי לטווח ארוך ולא רק לזמן קצר, חייבים לתפור חליפה אישית באופן מדוייק ונכון עבור כל ילד ועבור המשפחה שלו. זה בהחלט אפשרי! ולאחר המון שנים של נסיון בשטח גיבשתי גישה הוליסטית ומותאמת אישית לעזרה בנושא זה. אם אתם מתלבטים כיצד לעשות את זה וזקוקים לעזרה אני כאן עבורכם.
מוזמנים לפנות אליי לשאלות או לייעוץ אישי.
כמו כן, מוזמנים ומוזמנות לשמוע עוד על תזונה נכונה ולקבל שלל טיפים בפודקאסט תזונה בריאה שנועד לעזור לכם לקבל את ההחלטות הטובות ביותר בנוגע לתזונת הילדים והמשפחה. הפודקאסט בהנחיית יעל חן-רביע וענת תבור, כל אחת מאיתנו דיאטנית קלינית לילדים ומשפחה מעל 25 שנה
