תקופות של לחץ כגון שינויים במשפחה, מתח בבית או מצב ביטחוני רגיש, משפיעות על כולנואבל על ילדים ההשפעה גדולה במיוחד, ולפעמים הם חווים את המתח בעוצמה גם דרך הגוף והאכילה.

הרגשות שמציפים את הילדים משפיעים על האכילה בדרכים שונות, ולרוב ניתן לראות דפוסים שחוזרים על עצמם אצל כל ילד בפני עצמו: חלק מהילדים אוכלים יותר כדי להרגע או לעזור לעצמם לווסת את הרגשות המציפים, וחלקם בדיוק להיפךמאבדים את התיאבון כשמשהו יושב עליהם. סיבה נוספת שמובילה לפגיעה באכילה היא שלעיתים, כשהמציאות מסביב לא נשלטת, הילדים מחפשים אחר שליטה במצב דווקא דרך האוכל, כלומר דרך מה שהם מחליטים שיכנס או לא יכנס לתוך הפה. כמו כן, לעיתים קרובות חוסר התיאבון למזון הרגיל מייצר רעב גופני שמלווה בעלייה בצורך במתוקים ובבקשות רבות לנישנוש. כל אלו מייצרים המון חששות ותיסכול אצל ההורים המודאגים, שלא מבינים מה לעשות עם זה.

אז מה אפשר לעשות כדי לעזור לילדים עם סרבנות אכילה או בררנות אכילה שמצבם מחמיר, לשמור על תזונה מאוזנת ככל האפשר גם בתקופות מאתגרות ?

1. קודם כללזהות שהשינוי נובע ממתח

לפני שניגשים לפתרונות פרקטיים, חשוב לשים לב: האם השינוי בהתנהגות סביב האוכל הוא פתאומי? האם הוא קשור לאירוע מסוים? לפעמים קל לחשוב שהילד "עושה בעיות" סביב אוכל, אבל בפועל מדובר בתגובה טבעית למצב רגשי. שיחה רגועה, חיבוק, או פשוט נוכחות מכילה יכולים לעזור הרבה יותר ממה שאנחנו נוטים לחשוב.

2. להוריד את הלחץ מהאוכל

דווקא כשהילד בלחץ, חשוב להימנע מלחץ נוסף סביב הארוחות. משפטים כמו "אבל אכלת רק שלוש כפיות", או "אם לא תאכל תהיה חלש", עלולים להחמיר את תחושת המתח, ההתנגדות והרצון לשליטה. במקום זאת, הציעו אוכל בגישה לא שיפוטית. טכניקה יעילה נוספת היא להציע לו לבחור מבין כמה אפשרויות שפויות שהחלטתם עליהם מראש. 

זיכרו שממש לא חייבים לסיים את הכל, וגם מנות קטנות בהתאם ליכולת של הילד לאכול טובות יותר מכלום.

במקרים רבים, כשהלחץ יורד התיאבון חוזר. התפקיד של ההורה הוא לשמור על שיגרה, להציע מגוון ולאפשר אכילה רגועה, גם אם לא אידיאלית.

3. לאכול יחדגם אם בקטנה

לא תמיד מתאפשרת ארוחת ערב משפחתית מלאה, אבל אפילו 10 דקות משותפות סביב השולחן יכולות להיות עוגן רגשי חשוב. חשוב לזכור גם שילדים לא אוכלים רק את האוכל שעל הצלחת, אלא הם סופגים גם את האווירה. ארוחה משפחתית יכולה להשרות ביטחון ולהרגיע, להוריד התנגדות ולסייע באכילה אצל ילדים שקשה להם לאכול כי כשאנחנו יושבים ואוכלים יחד עם הילדים זה מעורר אצלם יותר תיאבון באופן טבעי.

4. להציע מזונות מנחמיםאבל עם איזון

מזון מנחם הוא לא מילה גסה. לפעמים עוגייה של סבתא או פסטה מוכרת הם בדיוק מה שצריך כדי להרגיע את הגוף והנפש. עם זאת, כדאי לשלב גם מזונות תומכי מצב רוח: ירקות בצבעים שונים, פירות, דגנים מלאים, אגוזים וקטניות. חומרים מזינים כמו מגנזיום, ברזל, וויטמיני B תורמים לאיזון רגשי.

שילוב של מזונות אהובים עם מזונות מזינים, בלי להפוך את זה למאבק, הוא הדרך הנכונה לתמוך בילדים בתקופות לחוצות.

5. לשים לב לשתייה, שינה ותנועה

לפעמים נדמה שהאוכל הוא לב העניין, אבל חשוב לזכור שגם שתייה מספקת, שינה מסודרת ותנועה יומיומית משפיעים על התיאבון ועל מצב הרוח. ילד שלא שתה מספיק לאורך היום עלול להיות חסר אנרגיה ולא מעוניין לאכול, לא מתוך סירוב סתם אלא מחוסר ויסות. חליטת צמחים עדינה וחמימה או הגשה של מים בכוס יפה עם קוביות קרח וקשית, יכולים לעזור להגברת הרצון לשתות. שימו לב ששתיה ממותקת לא מומלצת במקרה זה מכיוון שהיא סותמת את התיאבון עוד יותר.

בנוסף, שינה טובה וטווחי מנוחה מספקים הם בסיס חשוב לוויסות רגשי וגם לתיאבון מאוזן. טיול קצר, קפיצה בטרמפולינה או סתם זמן חופשי בגינה סמוכה (בלי לקחת לדרך חטיפים סותמי תיאבון) יכולים לשחרר מתחים ולפתוח את התיאבון בצורה טבעית.

לסיכום

תקופות של מתח הן חלק בלתי נפרד מהחיים, והילדים שלנו לא חסינים מהשפעתן. כשהם מגיבים דרך האוכל, אנחנו יכולים לראות בזה לא בעיה אלא איתות. בעזרת גישה רגישה ולא שיפוטית, שיגרה תזונתית עקבית ויחס רגשי תומך, נוכל לעזור להם (ולעצמנו) לעבור את התקופה בשלום, ועם תחושה שיש להם על מי להישען. 

רוצה לגלות איך אפשר לעזור לילדים שלך לאכול טוב יותר דווקא כשהעולם מרגיש סוער? אני מזמינה אותך לפגישת הדרכה אישית בזום או בקליניקה הידידותית והביתית שלי. לפרטים לחץ כאן.

*מוזמנים ומוזמנות לשמוע עוד על תזונה נכונה ולקבל שלל טיפים בפודקאסט תזונה בריאה, שנועד לעזור לכם לקבל את ההחלטות הטובות ביותר בנוגע לתזונת הילדים והמשפחה. הפודקאסט בהנחיית דיאטנית ילדים ומשפחה עם שנים רבות של נסיון בתחום.