לעיתים קרובות אני רואה בקליניקה שלי כמה כואב להורים לראות את הילדים עם בעיות האכילה וכמה הם היו רוצים לעזור לילדים שלהם לא רק להיראות טוב אלא גם להיות רגועים ומאושרים יותר סביב נושא האוכל ובכלל. זאת הסיבה שחשוב לעזור לילדים לרכוש כלים יעילים לפיתרון הבעיה ולא רק להסתפק בשינויים טכניים בכמות ובסוג האוכל.
כמו שהבנו מהכתבה הקודמת, אכילה רגשית היא שימוש באוכל בתור כלי להתמודדות עם רגשות שקשה לילד להכיל. חשוב לזהות האם אכן הילדים שלכם אוכלים יותר מדי מסיבות הקשורות לאכילה רגשית ורק אז נוכל לעזור להם באמת. במיוחד לצורך זה הכנתי לכם כתבה זו.
הדרך בה תוכלו לזהות אם קיימת אכילה רגשית
הדבר המרכזי שיש לעשות הוא להתבונן בילד. קחו לכם פרק זמן (לפחות שבועיים-שלושה), בו תפקחו עיניים ותתחילו לשים לב האם הילד אוכל במצבים בהם מעורבים הרבה רגשות. בשלב זה אל תתערבו ואל תתחילו לעשות דבר.
אגב, גם לכם, ההורים, היכרות עם הנושא והתבוננות עצמית יכולה להועיל באופן אישי 🙂
ערכו תצפית ובה נסו לזהות מצבים שונים בהם הילד אוכל בכמות גדולה, שלא תואמת את דרגת הרעב הגופני. הנה כמה דוגמאות שתוכלו להעזר בהם על מנת לזהות מצבי אכילה רגשית.
בידקו – האם הילד אוכל יותר במצבים הבאים:
1. בזמני מתח או בלחץ, כמו למשל בתקופת מבחנים?
העיסוק באכילה הוא עיסוק מרגיע, שמוריד את רמת המתח והחרדה. כשהקיבה מלאה יש תחושה של עירפול והרגשה של רוגע בעקבות זרימת הדם למעיים והפרשת חומרים מרגיעים במוח. ילדים מכירים את התחושה עוד מאז שהם תינוקות.
2. כשהוא עצוב או מדוכדך?
פעמים רבות אפשר לראות ילדים שמחפשים פחמימות ומתוקים בזמנים כאלה. וגם לזה יש בסיס גופני. סוכר ופחמימות גורמים לשחרור חומר במוח ששמו סרוטונין, שתורם להעלאת המצברוח.
גם שוקולד, שמשלב רכיבי קקאו וסוכר, גורם לשחרור אנדורפינים במוח, שהם כמו ״סמים טבעיים״, שמעלים את המצברוח והעירנות.
3. כשהוא משועמם?
שעמום הוא מצב רגשי של ריקנות, שאנחנו ממלאים אותה לעיתים באוכל.
4. בתגובה למצבים חברתיים שונים שמעוררים רגשות חזקים?
כמו למשל אכילה מרובה אחרי מריבה עם חבר או דחיה חברתית מתמשכת עלולים לגרום לילד לחפש פיתרון באוכל. האוכל במצבים כאלה משמש כתחליף של חבר כי בעולם השפע שלנו הוא נמצא כל הזמן והוא נאמן, לא הולך לשום מקום, לא כועס ולא בוגד…
5. בזמנים של התרגשות ושמחה?
הרגשות המובילים לאכילה לא חייבים להיות שליליים בהכרח. לפעמים אפשר לראות ילדים שאוכלים הרבה דוקא בזמנים של התרגשות. הסיבה לאכילה במקרה זה היא הצפה של רגשות מעבר ליכולת להכיל אותם, וגם זאת היא אכילה על רקע רגשי.
לסיכום
תוכלו לזהות האם נראה לכם שאכן מדובר באכילה רגשית בעזרת התבוננות וזיהוי של דפוסי התנהגות חוזרים, שקשורים לאכילה בתגובה לרגשות ומצבים שונים. אפשר אפילו לרשום לעצמכם מה ראיתם, מתי זה היה, מה היו הנסיבות שבהן זה קרה וכך יהיה לכם קל יותר להבין מה בדיוק קורה ולתכנן מה הייתם רוצים לעשות בהמשך.
לסיום, אני רוצה לציין כי חשוב מאוד להבין שאסור רק ״להעלים״ את התנהגות האכילה הבעייתית אלא יש לטפל בשורש הבעיה שמביאה להתנהגות זו, אחרת עלולה להתפתח בעיה אחרת במקום בעיית האכילה או אפילו הפרעת אכילה.
לכן, בשלב הזיהוי אל תתערבו ואל תגידו לילדים שום דבר. קודם כל כדאי להחליט על דרך הפעולה המתאימה ולגבש אסטרטגיה מסודרת לפיתרון ורק אחר כך לפעול.
בכתבה הבאה אני אדבר על טעויות נפוצות של הורים בנוגע לאכילה הרגשית של ילדיהם, שלא רק לא מועילות אלא מזיקות ומחמירות עוד יותר את הבעיה, ושכדאי מאוד להיות מודעים להן ולהכיר אותן לפני שמתקדמים הלאה.
עכשיו אתם
אם נראה לכם שלילד שלכם יש ענייני אכילה רגשית ואתם זקוקים לייעוץ מעמיק יותר אני מזמינה אתכם ליצור איתי קשר ואשמח לעזור.
שלכם,
ענת תבור
הנכדה שלי בת 12.5 , עוברת ועברה המון בעיות בחייה. , אמא שלה במוסד גמילה מזה 7 חודשים, אבא שלה שטיפל בהם בבי"ח נפשי, היא אוכלת סתם, מסתגרת בחדר עם הפלאפון., ההורים גרושים, היא ואחיה אצלי כל סוף שבוע, בשאר הימים בבית שלהם עם הדודה.