בסוף שנות השמונים, אחרי הצבא, הסתובבתי באירופה והגעתי גם ללונדון. אחד המקומות הכיפיים ביותר מבחינתי היה הצ׳יינה-טאון, על שלל המסעדות והמכולות הסיניות המוזרות והמעניינות שבו. באותה תקופה מוצרי המזון מהמזרח הרחוק עוד לא הגיעו לישראל ובעיני היו אקזוטיים להפליא. החגיגה של הטעמים בפה במסעדות הסיניות ולא חשוב כמה פשוטות וזולות היו, הממה את חוש הטעם שלי. גם הרטבים ושלל המוצרים שעל מדפי המכולות הסיניות היו מדהימים בעיני. התאהבתי…

רק אחרי כמה שנים טובות גיליתי מה היה הסוד הראשי שעומד בבסיס הטעמים בכל אותם מאכלים מהמזרח הרחוק, והבנתי גם מה הקשר בינו לבין בררנות אכילה בעולם המודרני. הנה הוא לפניכם.

הכירו את הטעם החמישי – ה״אומאמי״ 

כולם מכירים את ארבעת הטעמים הראשיים: מתוק, מר, חמוץ ומלוח. אבל האם ידעתם שיש לנו עוד טעם רשמי נוסף, ששמו ״אומאמי״? למעשה, זהו אחד מהטעמים החזקים והמושכים ביותר עבורנו! הוא יוצר בפה תחושה של עושר טעמים וגורם לגירוי בלוטות הרוק. ולא, זה לא חריף (שהוא בכלל תחושת כוויה על הלשון).

בלוטות טעם האומאמי מופעלות בזמן שנקשרת אליהם חומצה גלוטמית (אחת מאבני הבניין של החלבונים). גם החומר הידוע לשימצה מונוסודיום גלוטמט, מגרה את בלוטות טעם האומאמי, אלא שהוא מייצר גירוי חזק בהרבה מהחומצה הגלוטמית הטבעית.

במידה ובמקביל לאומאמי נוכחים גם טעמים נוספים כמו חמוץ, מלוח ומתוק, הדבר מייצר משיכה עזה ורצון לאכול עוד ועוד מהמזון. 

איזה מזונות טבעיים מגרים את טעם האומאמי?

החומצה הגלוטמית מצויה באופן טבעי בעיקר במזונות חלבוניים אבל יש מאכלים טבעיים שמכילים כמות גדולה ממנה כגון עגבניות בשלות (וקטשופ), פטריות מאכל, גבינת פרמז׳ן וגבינות בשלות, פירות ים ועוד. זאת הסיבה שאנשים רבים אוהבים מאכלים אלה.

מה הקשר בין אומאמי לתעשיית המזון?

הסינים היו הראשונים לגלות את סוד הטעם המושך של מונוסודיום גלוטמט והם השתמשו בו שנים רבות לפנינו. למעשה, הם הוסיפו אותו לקופסאות שימורים במלחמת העולם השניה וכך הוא הגיע למערב דרך האמריקאים, שהתלהבו מטעמם של השימורים הסיניים.

מאז משתמשים בו בשפע בתעשיית המזון כמו למשל בבשרים מעובדים (נקניקיות, פסטרמה, שניצלונים ועוד), באבקות מרק ותיבול, ברטבים וכמובן ברוב החטיפים המלוחים. 

לכל אותם מזונות תעשיתיים מוסיפים גם מליחות, חמיצות, מתיקות ומרקם נעים ומה יוצא? פצצת טעם!

אתם בוודאי שואלים מה רע בטעם עשיר? הרי מותר לנו ליהנות מאוכל! זה בהחלט נכון, רק שחשוב ליהנות מהאוכל הנכון ולא מאוכל שבסופו של דבר מזיק לנו הרבה יותר ממה שאנחנו נוטים לחשוב.

3 בעיות בצריכת מזונות תעשיתיים עשירי מונוסודיום גלוטמט

עוד מעט נגיע לקשר של המונוסודיום להתפתחות של בררנות אכילה בילדים, אבל ראשית חייבים להכיר גם את ההשלכות שלו על הבריאות.

בעיה מס׳ 1: מונוסודיום גלוטמט מפריע למערכת העצבים

על אף ההכחשות הרבות במשך שנים מיצרניות המזון הגדולות (נחשו למה…), כל האנשים רגישים למונוסודיום גלוטמט, וילדים באופן טבעי עוד יותר. הוא חודר בקלות רבה למוח ולמערכת העצבים ועלול לגרום לעוררות יתר ולהחמרת הפרעות קשב וריכוז, החמרת בעיות בוויסות חושי, כאבי ראש, ליצור הפרעות שינה ועוד. הדבר האחרון שילדינו זקוקים לו הוא גורם נוסף שיחמיר בעיות מסוג זה, שגם כך הולכות ומתרבות עם השנים. 

אני יכולה להעיד על עצמי שאני לא נרדמת בלילה אם בערב אכלתי מזון שמכיל מונוסודיום גלוטמט (ובנסיעה לתיאלנד, שבה משתמשים במונוסודיום כתבלין נפוץ, לא ישנתי חצי מהלילות).

בעיה מס׳ 2: במזונות עתירי מונוסודיום יש המון מלח, שומן, סוכר ועוד

הכנסת כל הטעמים יחד, כפי שהסברתי בתחילת הכתבה נועדה לגרות את החיך בצורה חזקה ולגרום לנו לרצות לאכול עוד ועוד מאותם מאכלים. מי מרוויח מזה? כמובן שיצרני המזונות הללו!עבורינו ועבור הילדים זה רחוק מלהיות בריא.

רק לשם דוגמה, כף אחת בלבד של רוטב צ׳ילי מתוק (עתיר המונוסודיום), מכילה כפית וחצי של סוכר (7 גר׳) וכרבע מכמות המלח המומלצת לילדים ליום (350 מ״ג נתרן)!!!

קשה להאמין שבכמות כה קטנה של רוטב מסתתרים כל-כך הרבה דברים גרועים, וכשהם גם גורמים לנו להשתוקק לאכול מהם עוד ועוד, הרי שיש כאן בעיה קשה.

והבעיה האחרונה קשורה לנושא הבררנות.

בעיה מס׳ 3: פגיעה ברצון לאכול את המזונות הבריאים

ילדים שרגילים לטעם של מאכלים עשירי מונוסודיום יתקשו ליהנות ממאכלים טבעיים. כאשר נציע לילדים שלנו מזונות שטעמם עדין יותר, ניתקל במצב בו הם יהיו ״חסרי טעם״ עבורם. הרי איך יתחרה חזה עוף טבעי עם שניצלון תעשייתי מטוגן, עשיר מלח, סוכר, שומן ומונוסודיום גלוטמט? ואיך יתחרו ירקות עם חטיף מלוח-מתקתק-חמצמץ וקראנצ׳י שמגרה את טעם האומאמי במכת פטיש?

בסופו של דבר חשיפה מרובה של ילדים למזונות תעשיתיים מגרי טעם, בפרט בגיל צעיר, עלולה להוביל להעדפתם על פני מזונות טבעיים ובריאים יותר ולקבע בררנות אכילה לשנים רבות קדימה.

לסיכום

תעשיית המזון מנצלת לרעה את טעם האומאמי המושך כדי לגרום לנו לקנות כמה שיותר מהמזונות המתועשים. הדבר לא רק ממכר אותנו למזונות מזיקים ופוגע בבריאות ובתפקוד, אלא אף עלול להוביל להתפתחות של בררנות אכילה בגיל הילדות. 

חשוב שתכירו זאת ותהיו מודעים לכך כדי לעזור לילדיכם (ולעצמכם) להיות בריאים יותר ולבצע בחירות מושכלות יותר בבחירת המזון שאתם מספקים למשפחתכם.

בכתבת ההמשך תקבלו כמה עצות חשובות שיעזרו לילדים שלכם לא להתמכר לחטיפים ולמזונות מזיקים ובכך לשפר את הרגלי האכילה שלהם ולמנוע בררנות אכילה.

הצעד הבא

אם תרצו להמשיך ולקרוא על מניעת אכילה בררנית בילדים ועל נושאים חשובים נוספים בתזונה, אתם מוזמנים לעקוב אחרי כאן בבלוג (אפשר להירשם לרשימת התפוצה שלי ולקבל הודעה בכל פעם שעולה מאמר חדש באתר).

אשמח לענות לכם על כל שאלה בנושא. כתבו לי בדף הפייסבוק או כאן למטה בתגובות.

מוזמנים גם לצפות בסרטוני טיפים בתזונת ילדים בערוץ היוטיוב שלי.

וכמובן אם אתם מכירים הורים נוספים שהנושא יכול לעניין אותם אשמח אם תשתפו איתם את הכתבה!