הילד שלכם אומר לכם לעיתים קרובות שהוא רעב, או מבקש עוד ועוד תוספות אוכל, ואתם פשוט לא מצליחים להבין איך הוא יכול להיות רעב כל-כך כל הזמן? 

מנסיוני בקליניקה, הורים רבים לילד בעודף משקל מוצאים את עצמם לא פעם משקיעים מאמצים רבים בנסיון לעזור לילד לאכול פחות, והתוצאה היא שברוב המקרים המצב לא משתפר וכל הנסיונות להועיל כרוכים במפח נפש ובתסכול משני הצדדים. לצורך זה כתבתי מאמר הדרכה שמסביר איך כדאי לנו להתייחס לילדים עם ״עודף רעב״, ב-3 שלבים ברורים, שיעזרו לכם להתבונן על כך מזוויות שונות, דרכן תוכלו לעזור לילדים לעשות שינוי בנושא בעייתי זה.

לפני הנושאים החשובים הבאים אל תדלגו על השלב הראשון, שהוא קריטי!

שלב מס׳ 1: להבין מה אנחנו אומרים לילד

לא יכול להיות שאתה עדיין רעב!

מכירים את המשפט הזה? יצא לכם להגיד אותו פעם (או לפחות לחשוב ככה בלב ולהסתכל על הילד במבט עקום כשמגיעה בקשה לעוד תוספת)? בואו נבדוק רגע מה המשמעות של המשפט הזה או משפטים דומים. תכל׳ס, מה שזה משדר לילד הוא:

– שנראה לנו שהוא הגזים עם האוכל

– שאנחנו רוצים שהוא יפסיק לאכול ושזה לא בסדר להמשיך לאכול עכשיו

– ושאנחנו לא מאמינים שהוא יצליח לעצור את האכילה בעצמו

האם זה מועיל?

סביר להניח שלא. להיפך, אמירות כאלה הן בעיקר מעצבנות. למעשה, כל התערבות במהלך אכילה מעצבנת את מי שמתערבים לו (אפילו אם הילד בעצמו מבין שהוא אוכל יותר מדי).

דמיינו את עצמכם יושבים לאכול עם בן הזוג והוא אומר ״די, לא יכול להיות שאת/ה עדיין רעב/ה״. מרגיז, נכון? אפילו אם ביקשתם ממנו להזכיר לכם לאכול פחות, זה עדיין יגרום לכם לאי נוחות קשה!

מעבר לכך – במשפט כזה אנחנו רומזים לילד שאנחנו לא בוטחים בתחושות הפנימיות שלו ולא מאמינים לו שהוא באמת רעב. אלא שגם אם הוא כבר לא רעב פיסית, הצורך לאכול מכל סיבה אחרת (כמו סיבה רגשית או אפילו סתם כי זה טעים) נחווה מבחינתו כרעב גופני, והפקפוק שלנו בחוויה ובצורך שלו מנמיך אותו. 

ולא פחות גרוע מזה, אם הילד ישמע מאיתנו משפטים כאלה לעיתים קרובות הוא יתחיל להאמין שהוא באמת לא מסוגל לשלוט בעצמו, דבר שיהפוך לאמונה שמגשימה את עצמה. 

כך תיגשו לזה צעד-צעד: 

  • דבר ראשון – גם אם אתם רואים שהילד מגזים בכמויות המנעו מאמירות מחלישות ומהתערבות מילולית ״בזמן אמת״. זיכרו שדבר זה רק יוביל להתנגדות מצד הילד, יפגע בתקשורת איתו ויכניס מתח למערכת היחסים. 
  • דבר שני – אם תרצו לשוחח עם הילד על נושא הכמויות (בהנחה שהוא כבר בוגר מספיק לכך) עשו זאת שלא בזמן הארוחה ורצוי מאוד עם הכוונה של איש מקצוע מתחום תזונת הילדים. מנסיוני עדיף לא לדבר על כך בכלל מאשר לדבר ולגרום לנזק.

לפני שניגע בשלב השלישי, שמדבר על הרגש ועל מערכות היחסים בבית, חשוב מאוד להבין את הצד הפרקטי שבעזרתו נוכל להשפיע באופן משמעותי על הכמויות.

שלב מס׳ 2: להבין איך האוכל שהגשתם לילד משפיע על השובע שלו

סוג האוכל שמגישים בארוחות משפיע מאוד על תחושת השובע. לכן חשוב להבין איך אנחנו יכולים באמצעים פשוטים לעזור לילדים להיות שבעים יותר אחרי ארוחות. 

כך תיגשו לזה צעד-צעד:

  • דבר ראשון – שימו לב למרקם המזון, שמשפיע על מהירות הלעיסה, על משך השהייה בקיבה ובכך גם על תחושת השובע. 

קחו לדוגמה ארוחת פירה, שניצל מעובד ורך וקטשופ, לעומת ארוחת חזה עוף בגריל ביתי, קוביות תפו״א בתנור וסלט. הארוחה הראשונה נאכלת מהר ובקלות בהשוואה לשניה ולכן קל מאוד להפריז בכמות שלה. הארוחה השניה תדרוש משך אכילה ולעיסה ארוכים יותר ועל כן תתרום לתחושת שובע גדולה בסופה.

  • דבר שני – שימו לב האם האוכל המוגש הוא מהסוג שמושך עוד ועוד לאכילה כמו למשל פיצה. לרובנו קשה לעצור ולהסתפק במשולש פיצה יחיד, אפילו לכאלה שלא נוטים להפרזה בכמויות. לכן נסו לא להכניס מזונות כאלה לתפריט לעיתים קרובות.
  • דבר שלישי – בידקו האם הצלחת שהילד קיבל מאוזנת מספיק מבחינה תזונתית. ארוחה שמורכבת נכון תתרום לאכילה בכמות נכונה יותר וגם להעלאת תחושת השובע לאורך זמן רב יותר אחרי הארוחה. (כדי להבין מהי צלחת מאוזנת הורידו בחינם את המדריך ״צלחת הבריאות שלי״).

ובלי להבין את השלב השלישי והמורכב מכולם, סביר להניח שלא נצליח לעשות שינוי לעומק. 

שלב מס׳ 3: להבין מה מתרחש במערכת היחסים סביב האוכל

חשוב להיות מודעים לדינמיקה המשפחתית והאישית סביב נושא האוכל והאכילה. הבנה של הנושא תעזור לכם לטפל בנושא בדרך נכונה ויעילה יותר מכיוון שברור לכולנו שלא תמיד הרעב נובע מצורך גופני אמיתי.

כך תיגשו לזה צעד-צעד:

  • דבר ראשון – שימו לב: האם אתם נוהגים להגביל את הילד בכמויות ולכן הוא כבר רגיל לבקש עוד תוספת רק מההרגל? אם זה כך, כדאי מאוד שתשקלו להפסיק להתערב לו בכמויות, כדי לעזור לו להתאזן עם הנושא בעצמו. מנסיון ארוך שנים במקצוע התזונה אני יכולה להבטיח לכם שדוקא הגבלת הכמות שהילד אוכל היא דרך בטוחה לכישלון בטווח הארוך…
  • דבר שני – נסו להבין: אולי האוכל הוא בכלל בקשה לתשומת לב הורית, כי הילד יודע שדרך מאבקים או סתם התעסקות מרובה סביב האוכל הוא יקבל אותה. אתם יודעים – תשומת לב היא תשומת לב, גם אם היא שלילית…

בשורה התחתונה

אכילה בכמויות גדולות ועודף רעב הם באמת נושא משמעותי ולא קל לטיפול אצל ילדים בעודף משקל, אבל זה לא אומר שאין ביכולתנו לעזור להם. רק חשוב מאוד להתבונן על הנושא במבט רחב ומלמעלה, כדי לעשות זאת בדרך מדוייקת ויעילה יותר.

כמובן שיש דברים נוספים שיכולים לעזור לכם להקטין את הכמויות שהילד אוכל ותוכלו לקבל עוד מידע שימושי על כך בכתבות באתר ובסרטוני היוטיוב בערוץ שלי. 

ומה איתכם?

עד כה הצגתי בפניכם את הנושא של התמודדות עם עודף רעב. איך זה אצלכם בבית? אתם מוזמנים לכתוב כאן למטה בתגובות  ולספר מה עזר לכם, כדי שנוכל כולנו ללמוד מכך.