בכתבה הבאה אני רוצה לספר לכם על נושא חשוב מאוד שיכול לעזור לכם להתמודד בצורה הרבה יותר מוצלחת עם בעיות אכילה (מכל הסוגים) של הילדים שלכם.
מהי מערכת יחסים עם אוכל ואכילה?
כולנו מבינים מהן מערכות יחסים בין בני זוג, הורים וילדים, חברים וכד׳. אלא שניתן לנהל מערכות יחסים גם בין אנשים לבין משהו ״דומם״, שאנחנו מתייחסים אליו כאילו היה יישות חיה ונפרדת. דוגמה מצויינת לכך היא היחס שלנו לאוכל.
אם נחשוב על כך לרגע נגלה שאנחנו מייחסים לאוכל תכונות רבות שהן ממש אנושיות. למשל אוכל יכול להיות ״מנחם״, ״אהוב״, ״מעורר״, ״מלחיץ״, ״שנוא״ וכך הלאה.
למה חשוב להיות מודעים למערכת היחסים שלנו ושל הילדים עם האוכל?
קיימת חשיבות גדולה להבנה של נושא מערכת היחסים שלנו עם האוכל. כי כמו בכל מערכת יחסים, אם יש בה בעיות, היא יכולה להשפיע לרעה ולפגוע בנו בדרכים רבות. כל הנושא של ״אכילה רגשית״ שמדברים עליו רבות בשנים האחרונות קשור בקשר ישיר למערכת היחסים עם אוכל ואכילה.
ומה הקשר לילדים?
ההבנה של מה שמתרחש במערכות היחסים שלנו ושל הילדים עם האוכל היא השלב הראשון והקריטי בטיפול בבעיות אכילה. למשל אם יש לנו, כהורים, מערכת יחסים בעייתית עם האוכל, אנחנו עלולים להעביר לילדינו באופן לא מודע את התיסכולים שלנו. לדוגמה, הורה ש״נלחם״ באוכל שהוא מחשיב כמזיק לו, עלול להעביר מסרים אלה לילדו. במלחמה יש מאבק, פחד, מאמץ ועוד שלל דברים גוזלי אנרגיה ומייאשים. אם אלו יהיו נוכחים בבית יש סבירות גבוהה שהילד ״יידבק״ בהם ויתחיל גם הוא להכנס למאבקים ולתסכול מול האוכל.
אז מה עושים עם זה בפועל?
כשאנחנו מתחילים לטפל בבעיות האכילה של הילדים חשוב להבין שאם לא נטפל בנושא הרגשי של מערכת היחסים שלהם ושלנו עם האוכל, כנראה לא נצליח להגיע להישגים משמעותיים לטווח הארוך. להיפך, אנחנו עלולים רק להחמיר את הבעיות שיש במערכת היחסים שלהם עם האוכל, דבר שיתקבע שנים קדימה. יותר מכך, רגשות ותיסכולים מתוך האוכל עלולים לזלוג הלאה ולהשליך על הדימוי העצמי, הביטחון העצמי, תחושת המסוגלות של הילדים בתחומים אחרים וכך הלאה.
מודעות גדולה יותר לנושא זה תעזור לכם לשפר את המצב ולעזור לילדים משורש הבעיה ובלי לגרום לנזק. לפעמים כל מה שצריך כדי להביא לשינוי הוא העלאת המודעות לנושא מסויים והפיתרונות כבר יגיעו מעצמם.
3 דוגמאות להמחשה
- מערכת יחסים בעייתית מס׳ 1: ילד שמאכלים מסויימים עבורו הם דבר מרתיע, מגעיל ואפילו מפחיד במקצת. ההורים מנסים ללחוץ עליו לאכול מאכלים שלא אוהב (כי מבחינתם זה חשוב ובריא עבורו) בלי להבין את מה שהוא מרגיש כלפי הנושא.
התוצאה: הילד עלול להתייחס לכל נושא האוכל בחשש ולהגיע לארוחות בחוסר חשק.
הפיתרון: כדאי שההורים יבינו מהיכן מגיעה הרתיעה של הילד מהאוכל (למשל מרקמים, ריחות, צבעים וכד׳) ויטפלו במקור הבעיה בשילוב עם אמפתיה למה שהילד מרגיש.
- מערכת יחסים בעייתית מס׳ 2: הורים שלאורך שנים מנסים בעצמם לשמור על משקלם, ללא סינון של מסרים מול הילד.
התוצאה: הם עלולים להעביר לילדיהם, בלי לשים לב, את היחס האמביוולנטי שלהם לאוכל – מצד אחד הם אוכלים בהנאה גדולה אבל מצד שני מתייסרים על כל ביס.
הפיתרון: במקרה זה הפיתרון יגיע מכך שההורים יבדקו עם עצמם היטב מה הם משדרים סביבם בכל נושא ה״דיאטה״ ומשיפור המסרים בבית סביב הנושא.
- מערכת יחסים בעייתית מס׳ 3: ילד שמאוד אוהב לאכול, ובכמות גדולה, והאוכל עבורו הוא הנאה גדולה. ההורים, שנבהלים מההשתוקקות שלו לאוכל ומודאגים מהמשקל שלו, מנסים למנוע ממנו לאכול את האוכל שרוצה או בכמות שרוצה.
התוצאה: הילד עלול לפתח פחד מההגבלות שלהם על האוכל שלו ולאכול עוד יותר כשהם לא שמים לב, או כשהם לא נוכחים.
הפיתרון: כמובן שהפיתרון לבעיה לא יגיע מהגבלות בכמות האוכל באופן שרירותי, אלא הבנה של הדרכים בהם אפשר לעזור לילד לצמצם את כמות המזון ועדיין ליהנות ממנו. תוכלו לקרוא על כך בכתבות נוספות שלי ולצפות בטיפים בנושא בערוץ היוטיוב שלי.
לסיכום
מערכת יחסים עם אוכל היא מורכבת ודינמית וחשוב מאוד להיות מודעים אליה בבואנו לעזור לילדים לעשות שינויים במשקל, בהתנהגויות אכילה וכל מה שסביב הנושא.
אם יש לכם ״ענייני אוכל״ עם הילדים אני מזמינה אתכם להתבונן על הנושא מהזווית של מערכות היחסים עם האוכל ועם הזמן סביר מאוד שתגלו שהפרספקטיבה שלכם הופכת להיות אחרת ומדוייקת יותר.
אם אתם זקוקים לעזרה בפענוח ה״פלונטרים״ שלכם בנושא, אתם כמובן יכולים לפנות אלי לעזרה.
ואם אתם מכירים הורים נוספים שהנושא עשוי לעזור להם אשמח מאוד שתעבירו אליהם כתבה זו 🙂
השאר תגובה