למרות כל הכוונות הטובות, לפעמים המאמץ של הורים רבים לחנך את ילדיהם להרגלי אכילה בריאים פשוט לא עובד ועלול להוביל לתוצאה ההפוכה ולעידוד התנהגויות אכילה לא רצויות. זה לא קורה בגלל כוונה רעה של ההורים או התנהגות פסולה של הילדים, אלא בעקבות חוסר הבנה היכן אמור להתמקד המאמץ של ההורה. ברור שאף הורה לא רוצה שהתנהגויות אכילה מזיקות יהפכו להרגל קבוע אצל הילדים שלו, ולכן חשוב להבין מה עלול להוביל לכך.
הכירו 3 טעויות מרכזיות שעלולות להשפיע לרעה על הילדים בכל גיל.
טעות מס׳ 1: חוסר עקביות
תדמיינו מצב בו הילד שלכם מבקש ממתק ואתם אומרים לו לא. הוא מבקש שוב ואתם מסרבים שוב. הוא מתעקש ומתחיל לנדנד, להתבכיין ואף עלול להגיב בהתפרצות זעם, ואז אתם כבר מתייאשים ונותנים לו את מה שביקש.
מה המסר שזה משדר?
המסר הוא שאם הוא יסרב לקבל את התשובה שהוא לא אוהב, ויתעקש על כך מספיק הוא יוכל לקבל את כל מה שרצה. ״הכניעה״ שלכם לא מועילה כאן כי ללא עקביות גם מאמצי הנחלת ההרגלים הטובים ביותר פשוט לא מובילים לתוצאות.
מה עושים?
ילדים מפנימים חוקים וגבולות כשהם ברורים ולכן החליטו מראש מה המדיניות שלכם בנוגע לממתקים או כל סוג אחר של אוכל מזיק והקפידו להיות עקביים בנושא. למשל, אם החלטתם על כמות מסויימת של ממתקים ביום, תדאגו להגיד זאת לילד ולהבהיר לו שזה הכלל שקיים בבית, כך שהוא יהיה מודע אליו ויבין את הדבר. חשוב כמובן שתהיה הסכמה על הדברים בין שני ההורים.
טעות מס׳ 2: יותר מדי איסורים ושיח שלילי
לשמוע כל הזמן ”אני לא מרשה את זה״ או ״זה לא בריא״ או את המשפט הנוראי ״זה משמין״ הוא דבר לא נעים לאף אחד. מחקרים שבחנו את הנושא הצביעו על כך שלאורך זמן עודף איסורים והתייחסות שלילית לאוכל למעשה עלולים דווקא להוביל להתפתחות של התנהגויות אכילה מזיקות.
מה המסר שמשפטים אלו משדרים?
משפטים כאלה גורמים להרגשה שכל מה שטעים הוא אסור או לא בריא, מה שמוביל גם למסקנה שמה שבריא הוא לא טעים… זה מייצר מאבק פנימי בין המזון הנחשק למזון הרצוי וה״בריא״, מה שמכניס המון התעסקות מיותרת בנושא במחשבות של הילדים (ושל ההורים).
מה עושים?
ראשית, אל תכניסו הביתה מגוון גדול של ממתקים, חטיפים ומזונות לא בריאים, אלא רק מגוון מצומצם מהם, נניח 2-3 סוגים, כדי שלא תצטרכו להתעסק בהרחקתם מהילדים. אבל אל תמנעו באופן מוחלט מהחזקת ממתקים בבית, כדי שהילדים (וגם אתם) לא תרגישו שאין שום דבר טעים לנשנש כשמתחשק מדי פעם.
שנית, במקום להתמקד במה שאסור לאכול יש לכוון את הילדים אל מה כן כדאי לאכול. למשל, הגישו להם עוד לפני שהם מבקשים משהו בריא יותר לקינוח או כארוחת ביניים, כמו למשל צלחת פירות חתוכים, עוגה ביתית, מאפינס וכד׳. ובכלל, העבירו להם בזמן אחר ובצורה רגועה ונעימה מסרים על אוכל בריא ומה עדיף עבורם, כך שיוכלו לבחור מרצונם את מה שידוע להם כבריא ומועיל.
טעות מס׳ 3: חוסר אמפתיה
נסו לראות את העולם דרך העיניים של הילדים שלכם כדי להבין את ההיגיון הפנימי שלהם. למשל, תחשבו איך ירגיש הילד שלכם אם אתם הולכים יחד לבריכה, החברים שלו יכולים לבחור כל סוג גלידה בקיוסק, ואתם אומרים לו שמותר לו רק ארטיק קרח?
מה זה משדר לילד?
הדבר משדר שאינכם מבינים אותו ולא מעניין אתכם מה הוא מרגיש. תחושת הקיפוח שלו עלולה להיות כל כך גדולה שבסופו של דבר סביר להניח שבמקום ללמד אותו לבחור נכון, רק תגרמו לו לרצות את הגלידה הזאת עוד יותר, או להסתיר מכם את העובדה שקנה לעצמו כשלא הייתם בסביבה את אותה הגלידה שלא הרשיתם לו בבריכה.
מה עושים?
מנסים לראות את העולם קצת יותר מבעד לזווית הראיה של הילדים וגם להיזכר במה שעבר עליכם בהיותכם ילדים. למשל אל תגרמו לו להרגיש שונה במקומות בהם הוא נמצא בחברת ילדים אחרים. כמו-כן, אם אתם בעצמכם הייתם בעודף משקל בילדותכם, נסו להיזכר מה עבר עליכם בתור ילדים ואיזה טעויות עשו הוריכם בנושא מולכם, כדי שלא לחזור על אותן הטעויות בדיוק.
לסיכום
חשוב להיות מודעים לכך שכשאנחנו רוצים להקנות לילדים הרגלי אכילה בריאים כדאי להשתמש בעקרונות האוניברסליים של חינוך נכון ולהיזהר לא ליפול למלכודות קלאסיות של חוסר אמפתיה, העדר עקביות, ושיח שלילי שאינו מקדם.
אם אתם כבר תקועים בתוך ״לופים״ בנושא האוכל בבית וזקוקים לעזרה מקצועית שתוציא אתכם מזה תוכלו לפנות אלי ואעזור לכם לעשות סדר ולהוביל אתכם למקום רגוע ויעיל יותר מבחינת התוצאות. אשמח שתגיבו כאן למטה ותגידו לי מה דעתכם על הכתבה והאם עזרה לכם, כי לא תמיד ברור לי האם מה שאני מעלה בכתבות שלי אכן מועיל 🙂