השמנת ילדים בישראל הולכת ועולה עם הזמן, ובעולם בו המראה הרזה נחשב אידיאלי ו״ילד שמן״ הוא כינוי גנאי, לא פלא שההורים מודאגים מכך שילדיהם יסבלו מפגיעה בבריאות, בדימוי העצמי ומהצקות בחברה, והם עצמם מרגישים אשמה ובושה בנוגע לעודף המשקל של ילדיהם. בנסיון לעזור לילדים להימנע מהסבל הכרוך בהשמנה, ההורים מתחילים בנסיונות שונים להוריד אותם במשקל, בתקווה שאז ייפתרו כל הבעיות. אלא שגם נסיונות התערבות מוטעים גורמים לתחושות תיסכול, בושה וחוסר מסוגלות אצל הילדים, שעלולים להוביל בפני עצמם לאכילה מופרזת על רקע רגשי, לצימצום הפעילות החברתית או להימנעות מפעילות גופנית. כל אלה כמובן מחמירים עוד יותר את המצב ומכניסים את הילדים וההורים למעגל אומללות שהולך וגדל עם הזמן. 

לעיתים קרובות ההורים מרגישים מילכוד מכיוון שמצד אחד הם רוצים לעזור לילדיהם עם בעיית המשקל, אבל מצד שני חוששים לדבר על כך ו״לשרוט״ את הילדים בנושא.

אז מה באמת אפשר לעשות?

כדיאטנית מזה 30 שנה אני שמחה לומר שהטיפול בהשמנה ובפרט טיפול בהשמנת ילדים עובר מהפך של ממש בשנים האחרונות. 

בעבר הדגש בטיפול היה על התפריט, על מה שנכנס לצלחת, על כמה אוכלים, וכלל הגבלות ואיסורים שונים, כשהשורה התחתונה היתה המספר שמופיע על המשקל. אלא שעם הזמן התברר יותר ויותר שגישה זו חסרה את הפן הרגשי וההתנהגותי שקשור לאוכל, את ההבנה של איך פועל המוח האנושי, ומה מניע אותנו לעשות את מה שאנחנו עושים.בנוסף, החלק של מערכת היחסים עם ההורים סביב הנושא לא טופל כראוי וגרם לכך שהמיקוד בטיפול היה בילד עצמו, במקום בגישה המשפחתית.  

כיום, אנשי המקצוע המובילים בתחום הטיפול בהשמנת ילדים משתמשים בכלים חדשים ויעילים יותר מעולמות הפסיכולוגיה וההתנהגות, בשילוב עם הדרכת הורים, ורק כך מתחילים לראות הצלחה בטיפול לאורך זמן. 

בכתבה זו אני רוצה להציג בפניכם את העקרונות של טיפול מועיל יותר בבעיה, עם הסתכלות רחבה בהרבה על התמונה הכוללת. 

נושא קריטי בטיפול – הגדרת ההצלחה 

לפני תחילת כל טיפול בעודף משקל חיוני להבין מהי בכלל הצלחה, כלומר איך מגדירים את המטרות של השינוי התזונתי ומה היינו מצפים שיקרה בתום התהליך. זהו שלב חיוני, מכיוון שבאופן הכי אבסורדי קורה לעיתים קרובות שבמהלך הנסיון להורדה במשקל, אתם מעבירים בטעות לילד שלכם את המסר שעודף משקל הוא דבר רע, שהוא פגם קשה ושבגללו משהו בו הוא ״מקולקל״ ושצריך ״לתקן אותו״. כדאי לעצור רגע ולחשוב האם זה חיובי ומועיל או אולי מציב את הילד במקום שונה מהחברים או מהאחים שלו, ובכך מייצר אצלו תחושת נחיתות ופגיעה בערך העצמי. 

לצורך זה חשוב שנשאל את עצמנו: 

האם ילד רזה הוא בהכרח ילד מאושר ובריא והאם ילד בעודף משקל הוא בהכרח ילד דחוי חברתית ועם בריאות לקויה? 

או שיש לנו מטרות נוספות עבורו, כגון: 

שיהיה בריא בכל מידה

שלא ירגיש שהמשקל מגדיר אותו כאדם 

שיאהב את עצמו ויהיה בעל ביטחון עצמי 

שירגיש טוב בתוך הגוף שלו

שיתייחס לעצמו בחמלה וילמד לטפח את עצמו

לאחר שנים של נסיון בעבודה עם אנשים בעודף משקל אני יכולה לומר בביטחון מלא שכל אלה הם דברים שחיוני לקחת בחשבון בכל טיפול, בפרט כשמדובר בילדים שהעתיד עוד לפניהם, ושכל המסרים הללו נטמעים בהם ממש עכשיו וילוו אותם לאורך כל חייהם.

הערכה ואיבחון

לאחר הגדרת המטרות הנכונות ולפני התחלת ביצוע כל תוכנית להתערבות במשקל, חיוני לבצע הערכת מצב כוללנית, רצוי אצל דיאטנית מוסמכת שעוסקת בטיפול בהשמנת ילדים. זאת מכיוון שטווח ה-BMI התקין שונה אצל ילדים בכל גיל ותלוי בגורמים שונים כמו משקל הלידה, גנטיקה ומבנה הגוף. רק בדיקה מושכלת של אחוזוני המשקל והגדילה של הילד לאורך זמן תוכל ללמד אותנו האם באמת קיימת עליה במשקל שדורשת התערבות, או שמדובר בעליה תקינה או בתקופה חולפת. במקביל, חיוני לבדוק לעומק את אורח החיים, ההרגלים והתנהגויות האכילה ולהגדיר מהן ההתנהגויות שדורשות שיפור ובמה עדיף לא לגעת. 

בלי בדיקה מעמיקה של כל אלה אנחנו עלולים שלא במתכוון להפר את המאזן העדין של האכילה והמשקל, ולפגוע בילד במקום להועיל לו. בהמשך אני אסביר איך הנזק בהתערבות מיותרת עלול להיות גדול מהתועלת.

מה רע בדיאטה ״טובה״?

ראשית, כל הדיאטות כרוכות בהגבלות כאלו ואחרות גם כשהן מאוזנות לכאורה. בכל דיאטה שמטרתה הרזיה כמות האנרגיה היומית חייבת להצטמצם, מה שמוביל בהכרח לעליה ברמת הרעב. כל מי שנמצא בדיאטת הרזיה עסוק יותר במחשבות על אוכל ולעיתים קרובות גם חווה תחושת חסך, קיפוח, געגוע וכמיהה למזונות הטעימים, המוגבלים או האסורים. 

ולא רק זה, אלא שבנסיון להגן על עצמו גופנו מצמצם את ההוצאה האנרגתית היומית ולכן כל ביס יהיה משמין יותר ממה שהיה לפני הכניסה לדיאטה. 

זאת הסיבה לכך שכעבור זמן קצר מתחילת כל דיאטה הקושי מתגבר, התיסכול עולה והסיכוי להצלחה לטווח ארוך יורד, כפי שמעידה גם הסטטיסטיקה העולמית. 

זה קורה בכל גיל, אלא שבקרב ילדים נוסף לכך עוד פן שלילי כאשר ההורים פוצחים בנסיונות הסברה, הערות והגבלות שונות. יוצא שלא רק שההורים מרגישים כמו שוטרים, אלא שההתנגדות של הילדים עולה ונוצרים מאבקי כוחות שמקלקלים את מערכת היחסים בבית.

מכל הסיבות הללו הנסיונות להכניס ילדים לדיאטות הרזיה במובן הישן של המילה, לא רק שלא מועילים, אלא שכל נסיון כושל שכזה חורט בילד צלקת צורבת של כישלון, ומזיק יותר מאשר אי-התערבות מלכתחילה. המחקרים מוכיחים שוב ושוב שדיאטות נכשלות במבחן הזמן ואף מייצרות הרגלי אכילה מזיקים כגון בחירות מזון שגויות, דילוג על ארוחות והגזמה בכמות בזמן אחר, השתוקקות למזונות האסורים, החמרת אכילה רגשית, אכילה בסתר ופגיעה בדימוי הגוף ובביטחון העצמי. 

ואם לא השתכנעתם עד עכשיו מחוסר התוחלת שבדיאטה, חשוב שתדעו שהמחקרים מראים שכל דיאטת הרזיה, תמימה ומאוזנת ככל שתהיה, מעלה עד פי 5 (!) את הסיכון להתפתחות של הפרעות אכילה שונות. 

בשלב זה אתם בוודאי תוהים לעצמכם מה אם כך עושים כשרוצים לעזור לילדים לאזן את המשקל העודף…

תכנון אסטרטגיית טיפול מועילה

יחד עם הנאמר מקודם, מה שנכתב על כישלון הדיאטות לא אומר שצריך להרים ידיים ובהחלט ניתן לטפל בבעיה, אלא שצריך לפעול בדרכים מועילות ומותאמות יותר, ותוך שימוש באסטרטגיות ארוכות טווח, שכוללות כלים לשינוי התנהגותי במקומות הנכונים.

בעבר האמינו שהשמנה נובעת מבחירות אישיות גרועות, ואם רק נצמצם את כמות האוכל ונעשה יותר ספורט, הדרך למשקל אידיאלי תהיה סלולה בוודאות, וכל מה שנדרש זה כוח רצון… לכן השליכו את כל האחריות על הילד הסובל מהשמנה ועל הוריו, קצת בגדר ״האשמת הקורבן״. אלא שההשמנה קשורה לגורמים רבים – גנטיים, פיסיולוגיים, רגשיים, חברתיים וסביבתיים, שרובם לא בשליטת של הילד! לא תמיד נוכל להוריד אותו לאחוזוני המשקל האידאליים אבל בהחלט נוכל לעזור לו לשפר את המשקל, את הבריאות ואת כל החלק הרגשי שמסביב, ולמנוע מהמצב להחמיר עוד יותר (כפי שקורה לעיתים קרובות מדי אצל הרבה ילדים שרק הולכים ועולים עוד ועוד).

כדי שיצליח, הטיפול חייב להתבצע בגישה שבה הבעיה של הילד מטופלת כבעיה של המשפחה כולה, וההורים הם אלו שמוכנים לקחת את האחריות על ניהול השינויים הנדרשים והטמעתם לכל בני הבית. אגב, דברים אלה גם כתובים בנייר עמדה שהתפרסם בינואר 2023 בנוגע לטיפול בהשמנת ילדים של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים.

היעדים הנכונים

ברור לכולנו שקשה להציב מטרות לטווח רחוק בעולם שלנו בו מצפים שהכל יקרה כאן ועכשיו. גם ההורים וגם הילדים עצמם מאוד רוצים כבר לראות תוצאות ושינוי במשקל. אלא שזה בדיוק מה שמוביל להצבת מטרות שגויות, כי כמוסבר קודם, הכיוון הנכון הוא לא המיקוד במשקל, שכאמור מייצר רעב ותיסכול ומוביל לכישלון לאורך זמן. במקום זאת, יש להתמקד בהשגת יעדים התנהגותיים שמתבטאים בשינוי הרגלי אכילה במלוא מובן המילה. 

יעדים אלה כוללים, למשל, שמירה על תחושת הנינוחות באכילה והימנעות מהגבלות יתר, הקפדה על איכות גבוהה של האוכל, גיוון רב ככל האפשר במזון, הגדרת לו״ז מסודר לארוחות, לימוד של ההתחברות לתחושות הרעב והשובע, העלאת התנועתיות וההנאה מפעילות גופנית, צימצום שעות מסך, שינה מספקת ועוד. 

בנוסף להובלת שינוי ההרגלים, חיוני שההורים ינהלו מערכת יחסים רגועה בנושא האוכל והאכילה, יציבו גבולות במקומות הנכונים, יתנו דוגמה אישית טובה ויעזרו בבניית תחושת מסוגלות ודימוי עצמי גבוה, ללא כל קשר למשקל.

במקביל, במידה וקיימות בעיות רגשיות בבסיס בעיית האכילה וזיהיתם שיש אכילה רגשית מרובה יש לשקול לפנות לטיפול רגשי במקביל לטיפול התזונתי. 

לסיכום 

נושא הטיפול בהשמנת ילדים הוא מורכב וקשה לטיפול, אך בהחלט קיימות דרכי פעולה רבות שיכולות להועיל באיזון האכילה והמשקל. לאור מורכבות התהליך לא קיים פרוטוקול אחיד לטיפול, וטיפול מוצלח יהיה בנוי על תוכנית מותאמת אישית, תוך שימוש באסטרטגיות ארוכות טווח לטיפול משפחתי. יעדי הטיפול הנכונים כוללים שינוי הרגלי אכילה במקביל לשינוי בתפיסה ובהתנהגות במובן הרחב של המילה, ולא בדגש על המשקל עצמו. לאורך כל הדרך חשוב שההורים ישמרו על מערכת יחסים רגועה עם הילדים בנושא האוכל, יחזיקו את האמונה בהצלחת התהליך ויחזקו את הילדים בכל המובנים. רק באופן זה נוכל להוביל את הילדים לתוצאה המיוחלת של איזון המשקל והבריאות הנפשית סביבו לאורך זמן.

מוזמנים ומוזמנות לשמוע עוד על תזונה נכונה ולקבל שלל טיפים בפודקאסט תזונה בריאה שנועד לעזור לכם לקבל את ההחלטות הטובות ביותר בנוגע לתזונת הילדים והמשפחה. הפודקאסט בהנחיית יעל חן-רביע וענת תבור, כל אחת מאיתנו דיאטנית קלינית לילדים ומשפחה מעל 25 שנה.