השמנה אצל ילדים היא נושא מורכב – והפתרון לא מתחיל בדיאטה
כאשר הורים מגלים שהילד שלהם עולה במשקל או נמצא בעודף משקל, התגובה הראשונית כמעט תמיד מגיעה ממקום של דאגה ואהבה. הם רוצים להגן עליו מפני בעיות בריאותיות, מפני קשיים חברתיים ומפני פגיעה בביטחון העצמי.
אלא שלעיתים, דווקא מתוך הרצון לעזור, הורים מתחילים לנקוט פעולות שעלולות להקשות על הילד במקום לסייע לו. הערות על אוכל, ניסיון לצמצם כמויות, איסורים, מעקב אחרי אכילה או לחץ לעשות שינוי מהיר במשקל – כל אלה עלולים ליצור מאבק סביב האוכל, לפגוע בתחושת המסוגלות של הילד, להרחיק אותו מהקשבה טבעית לגוף שלו ואף להוביל לצימצום הפעילות החברתית או להימנעות מפעילות גופנית.
הורים רבים מוצאים את עצמם במילכוד: מצד אחד הם רוצים לטפל בבעיה, ומצד שני חוששים שכל שיחה על המשקל תפגע בילד ותגרום לו להרגיש שמשהו בו לא בסדר.
אז איך באמת נכון לפעול?
כדיאטנית ילדים עם ניסיון של יותר מ־30 שנה בטיפול בילדים ובמשפחות, אני שמחה לומר שבשנים האחרונות חל שינוי משמעותי מאוד בתחום של טיפול בהשמנה אצל ילדים. ההבנה כיום היא שהמטרה אינה רק ״להוריד את המספר על המשקל״, אלא ליצור שינוי רחב ובריא יותר – כזה שמשפר את הרגלי האכילה, את הבריאות ואת מערכת היחסים של הילד עם הגוף ועם האוכל.
השינוי הגדול בגישה: פחות התמקדות באוכל, יותר התמקדות בפסיכולוגיה שמאחורי האכילה
בעבר, טיפול בהשמנת ילדים התמקד בעיקר בשאלה אחת והיא מה וכמה הילד אוכל וכמה הוא שוקל. המשוואה נראתה לכאורה פשוטה: אם הילד יאכל פחות ויעשה יותר פעילות גופנית – המשקל ירד. הילד עצמו היה במוקד הטיפול וקיבל את ההנחיות, וההורים היו מלווים ברקע.
אלא שבמהלך השנים הצטבר ידע רב שהראה כי השמנה אינה נובעת רק מ״בחירות לא נכונות״ או מחוסר כוח רצון. מדובר בתהליך מורכב המושפע משילוב של גורמים רבים כגון:
- גנטיקה ומבנה הגוף
- מנגנוני רעב ושובע
- השפעות סביבתיות וחברתיות
- הרגלים משפחתיים
- מצב רגשי
- איכות השינה
- רמת פעילות גופנית
- מערכת היחסים של הילד עם אוכל ועם הגוף שלו
לכן, טיפול יעיל אינו יכול להתמקד רק בצלחת או במשקל והוא מחייב התבוננות על התמונה הרחבה ובגישה משפחתית וכוללנית. כיום הטיפול בהשמנת ילדים משלב כלים מתחום התזונה, שינוי ההתנהגות, הפסיכולוגיה וכולל הדרכת הורים. המטרה היא ליצור שינוי הדרגתי ובר-קיימא, שמתאים גם לילד וגם למשפחה כולה.
לפני הכול: מה בכלל נחשב הצלחה?
אחד השלבים החשובים ביותר בתחילת טיפול בהשמנה אצל ילדים הוא להגדיר מחדש מהי הצלחה.
באופן טבעי כאשר הורים פונים לטיפול הם רוצים לראות ירידה במשקל, ולעיתים זו גם הציפייה של הילד עצמו. אבל חשוב לעצור ולשאול:
האם ילד רזה הוא בהכרח ילד בריא ומאושר? והאם ילד עם עודף משקל הוא בהכרח ילד לא בריא, חסר ביטחון או דחוי חברתית? התשובה כמובן מורכבת יותר.
המטרה החשובה ביותר היא לעזור לילד:
- קודם כל להיות בריא ככל האפשר בכל משקל
- לפתח הרגלי אכילה מיטיבים
- להרגיש נוח יותר בגוף שלו
- לא לתת למשקל להגדיר את הערך העצמי שלו
- ללמוד להתייחס לעצמו בכבוד ובחמלה
- לפתח תחושת מסוגלות וביטחון עצמי
כאשר ילד גדל עם התחושה שהגוף שלו הוא ״בעיה שצריך לתקן״, המסר הזה עלול להישאר איתו שנים רבות. לעומת זאת, כאשר הטיפול נעשה מתוך כבוד, תמיכה והעצמה – הסיכוי לשינוי אמיתי עולה.
הערכה מקצועית לפני התחלת טיפול
לאחר הגדרת המטרות הנכונות ולפני התחלת ביצוע כל תוכנית להתערבות במשקל, חיוני לבצע הערכת מצב כוללנית, רצוי אצל דיאטנית מוסמכת שעוסקת בטיפול בהשמנת ילדים. זאת מכיוון שטווח ה-BMI התקין שונה אצל ילדים בכל גיל ותלוי בגורמים שונים כמו משקל הלידה, גנטיקה ומבנה הגוף. רק בדיקה מושכלת של אחוזוני המשקל והגדילה של הילד לאורך זמן תוכל ללמד אותנו האם באמת קיימת עליה במשקל שדורשת התערבות, או שמדובר בעליה תקינה או בתקופה חולפת. במקביל, חיוני לבדוק לעומק את אורח החיים, ההרגלים והתנהגויות האכילה בבית, איכות השינה, רמת הפעילות הגופנית ואת ההיבטים הרגשיים והחברתיים. בלי בדיקה מעמיקה של כל אלה אנחנו עלולים שלא במתכוון להפר את המאזן העדין של האכילה והמשקל, ולפגוע בילד במקום להועיל לו.
לעיתים מתברר שאין צורך בהתערבות משמעותית כלל, אלא רק בהכוונה עדינה. במקרים אחרים נדרשת תוכנית טיפול מסודרת. המטרה היא לא להתערב באופן אוטומטי, אלא להבין מה באמת הילד צריך.
מה רע ב״דיאטה טובה״?
ראשית, כל הדיאטות כרוכות בהגבלות כאלו ואחרות גם כשהן מאוזנות לכאורה. בכל דיאטה שמטרתה הרזיה כמות האנרגיה היומית חייבת להצטמצם, מה שמוביל בהכרח לעליה ברמת הרעב. כל מי שנמצא בדיאטת הרזיה עסוק יותר במחשבות על אוכל ולעיתים קרובות גם חווה תחושת חסך, קיפוח, געגוע וכמיהה למזונות הטעימים, המוגבלים או האסורים.
ולא רק זה, אלא שבנסיון להגן על עצמו גופנו מצמצם את ההוצאה האנרגתית היומית ולכן כל ביס יהיה משמין יותר ממה שהיה לפני הכניסה לדיאטה.
זאת הסיבה לכך שכעבור זמן קצר מתחילת כל דיאטה הקושי מתגבר, התיסכול עולה והסיכוי להצלחה לטווח ארוך יורד, כפי שמעידה גם הסטטיסטיקה העולמית.
זה קורה בכל גיל, אלא שבקרב ילדים נוסף לכך עוד פן שלילי כאשר ההורים פוצחים בנסיונות הסברה, הערות והגבלות שונות. יוצא שלא רק שההורים מרגישים כמו שוטרים, אלא שההתנגדות של הילדים עולה ונוצרים מאבקי כוחות שמקלקלים את מערכת היחסים בבית.
מכל הסיבות הללו הנסיונות להכניס ילדים לדיאטות הרזיה במובן הישן של המילה, לא רק שלא מועילים, אלא שכל נסיון כושל שכזה חורט בילד צלקת צורבת של כישלון, ומזיק יותר מאשר אי-התערבות מלכתחילה. המחקרים מוכיחים שוב ושוב שדיאטות נכשלות במבחן הזמן ואף מייצרות הרגלי אכילה מזיקים כגון בחירות מזון שגויות, דילוג על ארוחות והגזמה בכמות בזמן אחר, השתוקקות למזונות האסורים, החמרת אכילה רגשית, אכילה בסתר ופגיעה בדימוי הגוף ובביטחון העצמי.
ואם לא השתכנעתם עד עכשיו מחוסר התוחלת שבדיאטה, חשוב שתדעו שהמחקרים מראים שכל דיאטת הרזיה, תמימה ומאוזנת ככל שתהיה, מעלה עד פי 5 (!) את הסיכון להתפתחות של הפרעות אכילה שונות.
בשלב זה אתם בוודאי תוהים לעצמכם מה אם כך עושים כשרוצים לעזור לילדים לאזן את המשקל העודף…
תכנון אסטרטגיית טיפול מועילה
יחד עם הנאמר מקודם, מה שנכתב על כישלון הדיאטות לא אומר שצריך להרים ידיים ובהחלט ניתן לטפל בבעיה, אלא שצריך לפעול בדרכים מועילות ומותאמות אישית, ותוך שימוש באסטרטגיות ארוכות טווח, שכוללות כלים לשינוי התנהגותי במקומות הנכונים.
בעבר האמינו שהשמנה נובעת מבחירות אישיות גרועות, ואם רק נצמצם את כמות האוכל ונעשה יותר ספורט, הדרך למשקל אידיאלי תהיה סלולה בוודאות, וכל מה שנדרש זה כוח רצון… לכן השליכו את כל האחריות על הילד הסובל מהשמנה ועל הוריו, קצת בגדר ״האשמת הקורבן״. אלא שההשמנה קשורה לגורמים רבים – גנטיים, פיסיולוגיים, רגשיים, חברתיים וסביבתיים, שרובם לא בשליטת של הילד! לא תמיד נוכל להוריד אותו לאחוזוני המשקל האידאליים אבל בהחלט נוכל לעזור לו לשפר את המשקל, את הבריאות ואת כל החלק הרגשי שמסביב, ולמנוע מהמצב להחמיר עוד יותר (כפי שקורה לעיתים קרובות מדי אצל הרבה ילדים שרק הולכים ועולים עוד ועוד).
כדי שיצליח, הטיפול חייב להתבצע בגישה שבה הבעיה של הילד מטופלת כבעיה של המשפחה כולה, וההורים הם אלו שמוכנים לקחת את האחריות על ניהול השינויים הנדרשים והטמעתם לכל בני הבית. אגב, דברים אלה גם כתובים בנייר עמדה שהתפרסם בינואר 2023 בנוגע לטיפול בהשמנת ילדים של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים.
היעדים הנכונים
ברור לכולנו שקשה להציב מטרות לטווח רחוק בעולם שלנו בו מצפים שהכל יקרה כאן ועכשיו. גם ההורים וגם הילדים עצמם מאוד רוצים כבר לראות תוצאות ושינוי במשקל. אלא שזה בדיוק מה שמוביל להצבת מטרות שגויות, כי כמוסבר קודם, הכיוון הנכון הוא לא המיקוד במשקל, שכאמור מייצר רעב ותיסכול ומוביל לכישלון לאורך זמן. במקום זאת, יש להתמקד בהשגת יעדים התנהגותיים שמתבטאים בשינוי הרגלי אכילה במלוא מובן המילה.
יעדים אלה כוללים, למשל, שמירה על תחושת הנינוחות באכילה והימנעות מהגבלות יתר, הקפדה על איכות גבוהה של האוכל, גיוון רב ככל האפשר במזון, הגדרת לו״ז מסודר לארוחות, לימוד של ההתחברות לתחושות הרעב והשובע, העלאת התנועתיות וההנאה מפעילות גופנית, צימצום שעות מסך, שינה מספקת ועוד.
בנוסף להובלת שינוי ההרגלים, חיוני שההורים ינהלו מערכת יחסים רגועה בנושא האוכל והאכילה, יציבו גבולות במקומות הנכונים, יתנו דוגמה אישית טובה ויעזרו בבניית תחושת מסוגלות ודימוי עצמי גבוה, ללא כל קשר למשקל.
במקביל, במידה וקיימות בעיות רגשיות בבסיס בעיית האכילה וזיהיתם שיש אכילה רגשית מרובה יש לשקול לפנות לטיפול רגשי במקביל לטיפול התזונתי.
לסיכום
נושא הטיפול בהשמנת ילדים הוא מורכב וקשה לטיפול, אך בהחלט קיימות דרכי פעולה רבות שיכולות להועיל באיזון האכילה והמשקל. לאור מורכבות התהליך לא קיים פרוטוקול אחיד לטיפול, וטיפול מוצלח יהיה בנוי על תוכנית מותאמת אישית, תוך שימוש באסטרטגיות ארוכות טווח לטיפול משפחתי. יעדי הטיפול הנכונים כוללים שינוי הרגלי אכילה במקביל לשינוי בתפיסה ובהתנהגות במובן הרחב של המילה, ולא בדגש על המשקל עצמו. לאורך כל הדרך חשוב שההורים ישמרו על מערכת יחסים רגועה עם הילדים בנושא האוכל, יחזיקו את האמונה בהצלחת התהליך ויחזקו את הילדים בכל המובנים. רק באופן זה נוכל להוביל את הילדים לתוצאה המיוחלת של איזון המשקל והבריאות הנפשית סביבו לאורך זמן.
מוזמנים ומוזמנות לשמוע עוד על תזונה נכונה ולקבל שלל טיפים בפודקאסט תזונה בריאה שנועד לעזור לכם לקבל את ההחלטות הטובות ביותר בנוגע לתזונת הילדים והמשפחה. הפודקאסט בהנחיית יעל חן-רביע וענת תבור, כל אחת מאיתנו דיאטנית קלינית לילדים ומשפחה מעל 25 שנה.
